לא, זה לא ההגיון.
ההגיון הוא שברגע שמספיק אנשים יסרבו לקחת חלק בפעולות הכיבוש, יהיה לחץ פוליטי מספיק על הממשלה, ולחץ פרקטי מספיק על הצבא (מפאת מחסור בכוח-אדם), כדי שהכיבוש ייפסק. חוץ מזה, אי-אפשר לעשות שום אינטראקציה הגיונית בכלל, בין שתי ישויות, בלי שיהיה צֶפי מה הצד השני יעשה בתגובה למעשיך שלך, או לנסות לדעת את מניעיו באופן כללי. גם אתה עוסק בקריאת-האוב של "לדעת את מניעי הפלשתינים", רק שאתה מגיע למסקנות שונות (וזה מובן, וזו זכותך). אז בבקשה, אל תתנשא ואל תטיף מוסר. זה שאתה לא מצליח, או לא יכול, להבין את מניעי הפלשתינים, לא אומרים שאחרים לא יכולים. "כולנו בני אדם" זה לא משפט סתמי, כי גם אם באופן כללי הרקע שממנו באות שתי האוכלוסיות שונה מהותית, יש בכל זאת מכנים משותפים וסיטואציות אנושיות בעלות אופי אוניוורסלי, שמתוכן אפשר לפתח הזדהות. זה נורא יפה להשרות תדמית של "קר רוח", "בטחוני", "רציונלי", אבל זה פשוט לא מספיק במקרים רבים.