יואו החזרת אותי כ"כ הרבה שנים אחורה !
למה, ולמה ולמה .....?
למה בנות שהן כולו מבוגרות בכמה חודשים נותנות הוראות ומשחקות עצמן בוסיות?
למה לקום כ"כ מוקדם?
למה לחזור על אותם נהלים קשוחים כל יום שוב ושוב?
אני מרשה לעצמי קצת להתנשא, כי השירות הצבאי שלי כבר כמה שנים טובות מאחורי (לא, לא הייתי לוחמת קרקל שאוכלת חול - אלא חיילת די ג'ובניקית בבסיס סגור, חוזרת הביתה כל שבועיים בערך). תקופת הטירונות אמורה לזעזע, לתת שוק מקסימלי- גם אם השירות הסדיר ממש לא דומה (ובהרבה מהמקרים הוא לא). חכי חכי עד שבירת הדיסטנס שם ההכרה שאותן מפקדות קשוחות הן גם צעירות שרק לימדו (ונתנו להם אחריות) לדפוק פוזה.
לגבי המטווחים ורישיון נשק- העצה שלי היא לנסות לחשוב על זה כחוויה. נכון, רוב הסיכויים שלא תצטרכי להחזיק נשק אח"כ, אבל היית שם- עית את זה, וזה הרבה יותר ממה שהרבה צעירים אמריקאיים למשל עשו בגיל הזה.
כל מסדר שצריך להספיק מהר-מהר ולקפל השמיכה טוב-טוב - בסופו של דבר יעבור. זה רק תקופה (קצרה) בחיים.
כל פקאצה שמתעקשת לשים מוזיקה מזרחית על הבוקר- את תצטרכי לסבול אותה רק לתקופה קצרה.
אני יודעת שזה קשה, לחיות ברגע ולהבין שזה זמני, אבל זה אכן זמני.
לא יודעת לאיזה תפקיד את מיועדת (והיכן) אבל גם אחרי הטירונות, קחי את כל עניין הצבא כחוויה זמנית.
כן יהיו רגעים קשים, רגעים מלחיצים, ורגעים כיפיים- אני יכולה להבטיח לך שזה עניין זמני.
תתעודדי, ובהצלחה !