תמי יונועה
New member
מהניסיון שלנו
המורה של כיתה ה' תפסה אותי לשיחה בתחילת השנה והציעה שניקח את הילד לאיבחון. לדבריה, היה חשוב לעשות את האיבחון בעיתוי הזה כי בכיתה ה' יש עדיין מורה מחנכת שמלווה את הילד רוב יום הלימודים, אחר כך בחטיבת הביניים ובתיכון הם מתפזרים לכיתות שונות עם מורים שונים, ואז קשה יותר לקבל פידבק על איך הטיפול משפיע.
עשינו אבחון נוירופסיכולוגי, עם רופא פרטי. בגלל שבית הספר/העיריה אמורים לספק את השרותים המיוחדים, שמסקנות האיבחון יקבעו, אז יש להם צד בעיניין,ולכן כדי ללכת לרופא שיתן תוצאות נטראליות בלי שקולי עלות-תועלת שבית הספר או העיריה יכולים לעשות.
עם מסקנות האיבחון הלכנו לרופא הילדים, שנתן לנו ולמורים שאלונים למלא, וכשנאספו כל הנתונים הגענו למסקנה שתרופות יכולות לעזור. כאן התחיל תהליך די ארוך של כמה חודשים לא קלים, שבהם פשוט עושים "ניסויים". התחלנו מריטלין שעשה אצלנו תופעות לוואי מאוד קשות והמשכנו לנסות כל מיני תרופות במינונים שונים עד שמצאנו את התרופה שהתאימה לנו. אנחנו בסוף נתנו לו אינטיוניב שזאת בכלל לא תרופה לקשב וריכוז, אלא תרופה שהומצאה להורדת לחץ דם והיצרנים גילו להפתעתם שאחת מתופעות הלוואי שלה זה שיכולת הריכוז משתפרת ומאז משתמשים בה לקשב וריכוז. ההבדל הגדול זה שהיא לא סטימולנט ולכן לא עשתה את תופעות הלוואי שעשו לו התרופות האחרות.
את תוצאות האיבחון נתנו לבית הספר ואז כונסה ועדה שקבעה איזה שרותים הוא צריך לקבל בבית הספר. במקרה שלנו עיקר הבעיה התבטאה ביכולות הסדר והארגון שלו, אז המורים יצרו איתו צ'יק ליסט, והייתה קבוצה של ילדים שקיבלה אחר הצהרים עזרה מהיועצת באיך להתארגן יותר טוב וכ"ו. אבל יש גם שרותים אחרים כמו תוספת זמן במבחנים וכ"ו. באיבחון עצמו, הרופא ממליץ ויוצר אקשן פלן שאותה אתם לוקחים לבית הספר והם לפי חוק חייבים לספק את השרותים.
בקצור, אני ממליצה לך לקחת את הילד לאיבחון עכשיו, חבל לחכות לכישלונות שיוצרים תיסכולים והערכה עצמית נמוכה. היסודי בארה"ב די קל, אבל החטיבה והתיכון הרבה יותר מאתגרים ולחוצים מבחינה אקדמית ואם יש בעיה רצוי לאבחן אותה עכשיו ולא בלחץ אחר כך כשיש כבר כישלונות ברקע.
בהצלחה
המורה של כיתה ה' תפסה אותי לשיחה בתחילת השנה והציעה שניקח את הילד לאיבחון. לדבריה, היה חשוב לעשות את האיבחון בעיתוי הזה כי בכיתה ה' יש עדיין מורה מחנכת שמלווה את הילד רוב יום הלימודים, אחר כך בחטיבת הביניים ובתיכון הם מתפזרים לכיתות שונות עם מורים שונים, ואז קשה יותר לקבל פידבק על איך הטיפול משפיע.
עשינו אבחון נוירופסיכולוגי, עם רופא פרטי. בגלל שבית הספר/העיריה אמורים לספק את השרותים המיוחדים, שמסקנות האיבחון יקבעו, אז יש להם צד בעיניין,ולכן כדי ללכת לרופא שיתן תוצאות נטראליות בלי שקולי עלות-תועלת שבית הספר או העיריה יכולים לעשות.
עם מסקנות האיבחון הלכנו לרופא הילדים, שנתן לנו ולמורים שאלונים למלא, וכשנאספו כל הנתונים הגענו למסקנה שתרופות יכולות לעזור. כאן התחיל תהליך די ארוך של כמה חודשים לא קלים, שבהם פשוט עושים "ניסויים". התחלנו מריטלין שעשה אצלנו תופעות לוואי מאוד קשות והמשכנו לנסות כל מיני תרופות במינונים שונים עד שמצאנו את התרופה שהתאימה לנו. אנחנו בסוף נתנו לו אינטיוניב שזאת בכלל לא תרופה לקשב וריכוז, אלא תרופה שהומצאה להורדת לחץ דם והיצרנים גילו להפתעתם שאחת מתופעות הלוואי שלה זה שיכולת הריכוז משתפרת ומאז משתמשים בה לקשב וריכוז. ההבדל הגדול זה שהיא לא סטימולנט ולכן לא עשתה את תופעות הלוואי שעשו לו התרופות האחרות.
את תוצאות האיבחון נתנו לבית הספר ואז כונסה ועדה שקבעה איזה שרותים הוא צריך לקבל בבית הספר. במקרה שלנו עיקר הבעיה התבטאה ביכולות הסדר והארגון שלו, אז המורים יצרו איתו צ'יק ליסט, והייתה קבוצה של ילדים שקיבלה אחר הצהרים עזרה מהיועצת באיך להתארגן יותר טוב וכ"ו. אבל יש גם שרותים אחרים כמו תוספת זמן במבחנים וכ"ו. באיבחון עצמו, הרופא ממליץ ויוצר אקשן פלן שאותה אתם לוקחים לבית הספר והם לפי חוק חייבים לספק את השרותים.
בקצור, אני ממליצה לך לקחת את הילד לאיבחון עכשיו, חבל לחכות לכישלונות שיוצרים תיסכולים והערכה עצמית נמוכה. היסודי בארה"ב די קל, אבל החטיבה והתיכון הרבה יותר מאתגרים ולחוצים מבחינה אקדמית ואם יש בעיה רצוי לאבחן אותה עכשיו ולא בלחץ אחר כך כשיש כבר כישלונות ברקע.
בהצלחה