Airbag

[michael meiri]

השיר שהכי ראוי

לפתוח את האלבום, כי זה מין טבילת אש מהפשטות של THE BENDS אני אוהב את הקטע בסוף שזה משתגע כזה ופיל באמת עושה שם עבודה נהדרת, אהה ואיש ירק, אני לא יודע אם מישהו אמר לך את זה, אבל JACK KNIFED זה לא סכינו של ג'ק אלא פשוט אולר, ככה אומרים את זה באנגלית. ועוד משהו קטן, נכון שלפעמים אתם נוסעים או נוהגים במכונית שלכם ופתאום עוקף אתכם איזה רכש של חברה מסויימת וכתוב לו מאחורה "איך אני נוהג/ת" זה תמיד מזכיר לי את airbag/how am i driving

 

[vegetable man]

אני חייב לציין שוב

שאני לוקח את התרגומים ממאמרי הפורום, ז"א אותו שרשור תרגום כל השירים של רדיוהד שנעשה בפורום בעבר והועלה למאמרים. אני יודע שהתרגומים צורמים פה ושם לחלק מכם, אז קחו את זה בחשבון. כשיש שיר שאני יודע מראש שמשמעותו קצת סתומה, אני מתרגם בעצמי

 

[PieOMy]

../images/Emo99.gif

איזה שיר, איזה שיר... מכניס אותי לאווירה בדיוק איך שאני אוהב. מדי פעם סתם בא לי להקשיב לו, ואיך שהוא מתחיל אני כבר יודע שאני הולך לשמוע עכשיו את כל הדיסק. אחלה פתיחה. שיר מספר 3 מבחינתי בדיסק.

 

[One Echoe]

אחד השירים הכי יפים של רדיוהד.

השירה של תום פשוט כבשה אותי בשיר הזה. כ"כ מרגש, ביצוע הגיטרות מושלם. וכמובן המשמעות...הוא חוזר להציל את העולם אחרי שהוא ניצל...במלחמת העולם השלישית...

 

[kittycatbone]

../images/Emo45.gif

 

[senior dingdong]

בגירסא המוקדמת של השיר

הוא בכלל אומר in the next world war and the war you've left behind.... מעניין מה גרם להם לשנות את השורה....

 

[Mode Designer]

תום ומשמעות החיים

השיר הזה מתחבר לי מאוד עם הספר/סרט "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום" שגם שם תאונת דרכים מוחה בשניות חיים שלמים... תום יוצא בשיר בגרסא משלו ל"ברכת הגומל". אני מאוד מעריכה את היכולת שלו לתת משמעות לחיים, למצות עד הסוף את ההווה הזה של "וואו!! ניצלתי!!" ולרצות לגמול בחזרה "i'm back to save the universe" במקום סתם להמשיך הלאה בקלילות.גם בשיר "just" מועבר לדעתי מסר שכל אדם צריך ליטול אחריות על הגורל של עצמו (you do it to yourself" ""dont get my sympathy). אישית, תמיד אהבתי את הפילוסופיה האקסיסטנציאליסטית שמדברת בדיוק על הרעיונות האלה (תכלית קיומו של האדם, נטילת תפקיד אקטיבי על הגורל, התמקדות ב "כאן ועכשיו" והענקת משמעות סובייקטיבית לחיים שלך). בהקשר הזה אלבר קאמי ("הזר") או פרנץ קפקא ("אומן התענית") הם סופרים שהביעו את הרעיונות האלה. אני מאוד מסכימה עם doctor robert לגבי האופטימיות שמקרין השיר הזה, קצת כמו נטע זר בתוך השירים המלנכוליים של שאר האלבום. לדעתי, זה מרענן להיחשף לצד הזה של תום, ואכן, זה עורר אצל כולנו הזדהות עמוקה מאוד משום שכל אחד עבר חוויה דומה בחיים.