Ancillary justice by ann leckie

[מיכאל ג]

זו ממש לא הפעם הראשונה שזה קרה

כל שנה מתמודדים ספרים שונים ומשונים ורק אחד זוכה.
למשל בדקתי אקראית וב-1970 צד שמאל של החושך (ללא ספק קלאסיקה על-זמנית שהגיע לה לזכות) ניצח את בית מטבחיים חמש (ללא ספק קלאסיקה על-זמנית שהגיע לה לזכות). וקשה להגיד שיש דמיון מיוחד בין הספרים.

 

[geffenshay]

אני באמצע

ובינתיים ממש ממש נהנה.
השני מבין ספרי ההוגו השנה שקראתי (אחרי Parasite שפחות אהבתי) ובינתיים מצוין.
לא הרגשתי בעיה להתחבר לדמויות ולמוזרות שלהם והקטע עם המגדר בשפה של הרוטש משעשע דווקא. ואכן, מבינים את הנקודה של הסופרת לגבי המגדר מהר מאוד.

 

[מיכאל ג]

מאוד נהניתי ממנו ולא בגלל ענייני המגדר

הנושא של תבונה קבוצתית והדרך בה הוא טופל ריתק אותי. משהו בחלליות האלו הזכיר לי מין גרסה מיליטריסטית של ה"תרבות" של בנקס.
אבל זו היתה בניית העולם ששבתה אותי בצורה שאני לא ממש מסוגל להסביר. אחרי שקראתי את הספר חשבתי שהוא טוב מאוד, אבל רק אחרי שקראתי עוד סיפור קצר באותו עולם אחרי כמה חודשים הבנתי שאני ממש מתגעגע לעולם הזה ורוצה עוד ממנו.

 

[kenny66]

והנה הוא זכה הערב בפרס קלארק

http://www.tor.com/blogs/2014/05/an...ustice-has-won-the-2014-arthur-c-clarke-award

 

[shirkhan]

אני מפרגן, אבל עדיין לא מבין *מה*

כל כך מצא חן בעיני קהל הקוראים. בד"כ אני מבין את ההגיון או המשיכה שגורמת לקהל רחב להפוך למעריצים. אבל הספר *הזה* פשוט צובר פרסים ומחמאות בלי לעצור,
אפילו מיכאל לא מצליח להסביר מה משך אותו לספר.

 

[kenny66]

מזדהה עם הרגש

יש סופרת בשם קיג' ג'ונסון שזכתה בהוגו ובנבולה על סיפורים שהם, לדעתי, מהגרועים שקראתי בחיי. זה הגיע לרמה כזו שהודעתי שבסקירות שלי את סיפורי הוגו-נבולה בבלוג אני לא אסקור יותר סיפורים מועמדים שלה.