../images/Emo45.gif
זה יהיה ממש לא לעניין להתחיל להדביק לווטארס שמות של הפרעות, האיש חיי כל חייו על הגבול אבל אני בספק אם עבר אותו אי פעם, מה שכן הוא מאוד נהנה ממשחק הגבולות הזה. ווטארס העריץ את סיד, עד כדי כך שלעיתים נדמה לי שהוא העריץ גם את ה"שיגעון" (המרכאות הן גם משום שאני לא אוהב את המונח וגם משום שכמו רוב העולם, אין בעצם מושג מה באמת קרה לסיד) שלו, ווטארס מפחד להשתגע ומקנא בסיד על ש"ויתר" על העולם ו"איבד את שפיותו", הוא רואה בשפיות סוג שלשלאות וכבלים שכובלים את כולנו לחברה האנושית (עושים אותנו ללבנים בחומה, אם להשתמש במונח שלו), דווקא בשלהי שנות השביעים, כשהקרירה שלו הגיע לשיאה, ונדמה היה שהוא לא מסוגל להוציא אלבום שלא יהיה מגה להיט, כשחייו הפרטים הגיעו לכאורה לשלווה ולמנוחה הבורגנית של בית גדול אישה וילדים, דווקא אז, הקינאה בסיד שלא בגד בערכים, לא הפך לבורגני וויתר על הבלי העולם הגיעו לשיא. נדמה לי שזה מה שעומד גם מאחורי הטסטים של החומה, וזה אגב מה שהופך אותה בכל זאת ליצירה כן מענינת, וגם מאחורי הבעיות שלו עם הלהקה ובחייו הפרטים באותם שנים, הוא לא יכל לסבול את העובדה שהוא הופך בדיוק לאותה דמות שבעיני בני דורו נראתה מגוחכת רק לפני 10 שנים, הבורגני השבע, המיושב, זה שמקים משפחה וחייב להתחשב בלחצים, זה שהוא כתב על הבעיות שלו ב Dark Side, החומה, ובמידת מה גם אנימלס, הם סוג של קריאה לעזרה של מי שנקלע לתוך כלוב של זהב ומבקש לצאת ממנו.
