אדרבא
ברשותך, הביטוי ראית אלהים המופיעה במקרא אינה מתיחסת לראיית עין אלא להשגה שכלית. משה רבינו בשיא גדולתו נאמר לו לא תוכל לראות את פני עם זאת במקום אחר כתוב ודבר ה' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהטו, ולכאורה יש כאן סתירה.אך באמת אין כל סתירה, מה שנאמר שדיבר פנים אל פנים הכוונה, שהנבואה של משה לא התאפיינה במצבי חרדה כמו אצל שאר הנביאים. למשל אצל אברהם נאמר והנה אימה חשיכה גדולה נופלת עליו, לפיכך אצל משה מודגש שנבואתו היא בבחינת: כאשר ידבר איש אל רעהו, כלומר כשם שאדם המדבר עם חבירו אינו פוחד ומתרגש כך המעמד הנבואי של משה היה ללא חרדה כיתר הנביאים. אך בוודאי שאין הכוונה שראה את ה'במובן הרגיל. ואדרבא דווקא התפיסה היהודית היא זו ששמה דגש על אי גשמיותו של האל ועל היותו בלי גוף וללא דמות הגוף, והרי הראיה והשמיעה קשורה לאברי החישה הקימים בגוף, ואם כן בהכרח יש להבין את הכתוב בדרך השאלה, על דרך העיקרון של " דברה תורה כלשון בני אדם.
ברשותך, הביטוי ראית אלהים המופיעה במקרא אינה מתיחסת לראיית עין אלא להשגה שכלית. משה רבינו בשיא גדולתו נאמר לו לא תוכל לראות את פני עם זאת במקום אחר כתוב ודבר ה' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהטו, ולכאורה יש כאן סתירה.אך באמת אין כל סתירה, מה שנאמר שדיבר פנים אל פנים הכוונה, שהנבואה של משה לא התאפיינה במצבי חרדה כמו אצל שאר הנביאים. למשל אצל אברהם נאמר והנה אימה חשיכה גדולה נופלת עליו, לפיכך אצל משה מודגש שנבואתו היא בבחינת: כאשר ידבר איש אל רעהו, כלומר כשם שאדם המדבר עם חבירו אינו פוחד ומתרגש כך המעמד הנבואי של משה היה ללא חרדה כיתר הנביאים. אך בוודאי שאין הכוונה שראה את ה'במובן הרגיל. ואדרבא דווקא התפיסה היהודית היא זו ששמה דגש על אי גשמיותו של האל ועל היותו בלי גוף וללא דמות הגוף, והרי הראיה והשמיעה קשורה לאברי החישה הקימים בגוף, ואם כן בהכרח יש להבין את הכתוב בדרך השאלה, על דרך העיקרון של " דברה תורה כלשון בני אדם.
)