כמה מילים נוספות על הבבילון ../images/Emo45.gif../images/Emo168.gif
הבבילון הוא החומות, המיסחור, האטימות והבניה לגובה על יסודות לא יציבים, הטיפשות של האדם, האגואיסטיות, הקטנות והמחשבה והחשיבה הלא פוזיטיבית יש לי עוד המון אסוציאציות לגבי מה שהבבילון שמשתקף דרך חיי היום יום שלנו ואנו מודעים אליו בכל מקום. הרגאיי, המקום ממנו רוב האמנים באים ממנו והמסרים שלהם תמיד גורמים לנו לזכור כמה נורא הוא ה"בבילון" גם לבוב מארלי יש לא מעט שירים שקשורים לבבילון או מדברים על בבילון למרות שרוב השירים של בוב מארלי מדברים בעד עצמם כי הם כל כך פשוטים ונכונים ומתארים בצורה מושלמת את החיים או את הרגע ומעלים חיוך גם ברגעים קשים (זה לפחות מבחינתי), הדבר שהכי רחוק מהבבילון הוא החיים בלעדיו, הפשטות, רגשות, תחושות, האמת והדברים היפים בחיים וזה מה שבוב מארלי מעביר (בשבילי, ואני מאמין שלעוד כמה). המוסיקה, מסריו ודרכו של בוב מארלי הם לא בבילון, זאת התרופה לבבילון או לפחות התחלה של תהליך, והמסר של המופע שיגיע ל"המונים" אפילו אם כמה מילים חדשות משיריו יחלחלו שם למישהו שמכיר רק את "בפלו סולג'ר" ובעזרת המופע יגלה את עצמו דרך בוב מארלי כבר עשינו משהו. כמו שציינתי קודם (דרך המייל של רעות) הרגאיי במהותו הוא "אנדרגראונד" ולא מינסטריים. זה שבעיקר בשנים האחרונות הרגאיי בצמיחה מכיוון שהרבה אנשים מחוץ לגבולות ג'מייקה וברחבי העולם וכן גם כמה בישראל מזדהים עם התרבות, המוזיקה והמסרים גרמו לצמיחה בענף הרגאיי ולא מעט אמנים לוקחים את הרגאיי למקומות מסחריים וכן גם אפילו בארץ ואני מכיר גם כמה הרכבים ואמנים שגם "מתמסחרים" או לפחות היו רוצים להיות. יש מסחור טוב ונכון ויש מסחור לא טוב שמפריע בזווית העין ובלב. אפשר לשים לב ולראות שהרוב הגדול והמכריע של האמנים השנה הם אמני רגאיי ואמני רגאיי שרובנו מכירים ואמנים שחלקם אפילו כותב בפורום הזה, האמנים המופיעים השנה שכמה מהם לא תארנו בכלל שרגאיי מעניין אותם הצטרפו למופע וישירו את שיריו של בוב מארלי לזכרו וזה מאוד מרגש, האמנים הללו יעבירו את המסר של בוב מארלי בדרך שלהם ואי אפשר לראות את זה אחרת מאשר מהפכה קטנה. נכון שיש כמה אמני רוק ושבאים מהמינסטריים השנה, וכמו שציינתי קודם הנושא השנה הוא :ROOTS ROCK REGGAE ! וכמו שבוב מארלי שהשתמש בסאונד חדש בלונדון מחוץ לג'מייקה והחדיר סגנונות חדשים כמו רוק ופאנק בשנת 72 מה שגרם לצמיחה וההכרה הבינלאומית שלו שבזכותה רובינו שומעים רגאיי היום, ככה גם הנושא של המופע השנה. המופע מאוד מאוד מושקע מבחינת האמנים, הסאונד, ביתן 1 שזהו המקום הסגור (חורף) הכי גדול שיכול להכיל מופע מסדר גודל שכזה ועוד הרבה דברים מסביב שיתמכו במופע שיוכל להיות החוויה הכי טובה לקהל שאוהב ומאזין לרגאיי, לקהל שאוהב רק את בוב מארלי ולקהל שמכיר רק שיר אחד או שניים של בוב מארלי ופתאום עולם חדש יתגלה לו. נכון האירוע גדול, נכון שצריך לפרסם מופע גדול, נכון שמתוך 24 אמנים מופיעים (לא כולל הלהקה וזמרות הליווי) יש כמה אמנים שלא רגיל לנו לראות את השם שלהם יחד עם אמני רגאיי, הכל נכון! האירוע לא מגיע מהמקום של בבילון, המטרה של האירוע הוא להתאחד עם העולם ולציין את זכרו של בוב מארלי להיזכר בדרכו, בפשטותו ובקסם שלו בעיקר דרך שיריו שישארו לעד, להתאחד להיזכר לשמוע לחיות לשמוח לשיר ולרקוד ביחד. BLESS יהונתן