Do you?

אני מניחה

שדברים קרו כמו שהיו צריכים לקרות.
אם משהו קרה או לא קרה זה כי זהו יעודו.
אז מעדיפה לא לחשוב על מה יכל להיות אחרת....
 

Light18m

New member
הופתעתי מהתשובות, ותשובה שלי

מישהי ספציפית (שכבר הזכרתי בתור האהבה הכי גדולה שלי),
היו לי כל כך הרבה הזדמנויות, על כל אחת כזאת אני חושב איפה טעיתי ומה הייתי יכול לעשות כדי שהמצב היה שונה כיום.

ההזדמנות האחרונה הייתה לפני שנתיים.
תכננתי לעשות משהו, אבל זה היה בדיוק לפני טיסה לתאילנד, אז אמרתי לעצמי שאעשה זאת אחרי שאחזור לארץ.
כשחזרתי לארץ כבר היה לה חבר.
 

tull383

New member
אהממממ

במבט לאחור היו כל מיני הזדמנויות שחבל שלא נתתי להם להבשיל. מעבר לכך שזה היה יכול להיות מענג , זה בהחלט היה מקל עליי כיום.

יחד עם זאת אני מנסה בימים אלו להפסיק לשפוט את עצמי להתמקד במה שיהיה (לא היה)
 
I Do

בהחלט הייתי משנה! היו לי כל מיני הזדמנויות ואת כולן דחיתי.. אני דחיין כפייתי
אני מצטער(אולי אפילו מאוד) על כמות ספורה מהאפשרויות שהיו לי ,אם רק הייתי אומר "כן" במקום "לא", מי יודע מי יכולתי להיות ,איפה יכולתי לחיות ולא פחות חשוב, עם מי
ככל שהזמן עובר אני רואה שקשה לי להשתנות, אבל אני בהחלט מתרכך לאט לאט

חוץ מהנושא המדובר אני הולך בדרך שלי ואת זה לא הייתי משנה
 

Berethor

New member
הנה הסיפור של עץ, סיפור עצוב


http://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=CW0QSg5f1Kk#t=190s
 

Berethor

New member
כן

התעוררתי מוקדם היום, אל תדאגי הגיב בהקדם האפשרי.
 
לא בטוח

אני לא הולך משם בכוונה, זה פשוט יצא ככה.
אני לא פוגש הרבה אנשים באותה בדרך.. מקווה שמתישהו סוף סוף אגיע ואז אפגוש כמה שהלכו דרכה גם

 
במשך כל היום חשבתי על השאלה הזאת..

ובסופו של דבר - לא. לא הייתי עושה שום דבר אחרת.
מאמינה שחסכתי לעצמי כאב לב הרבה יותר גדול וגורמת לביטחון העצמי שלי להתמזג עם החריצים בבלטות (או בין הבלטות לבטון שמתחתיהן)

מה שצריך לקרות, קורה.
 
האמת שבקטע הזה אני שלמה עם עצמי

וגאה בעצמי שלא נלחצתי ועשיתי משהו שלא הייתי מוכנה לעשות במיוחד עם האקס שלי (שהותיר אותי באמצע שבת בירושלים בלי דרך להגיע הבייתה רק כי איבד סבלנות).
 
אכן, נחמד הוא לא היה...

זה בכלל היה סיפור הזוי איתו-אחרי זה התגלה שהוא הסתבך בפלילים בתקופה שהייתי איתו ולא היה לי מושג.
 
לא מאמין למי שטוען שלא מצטער על כלום

או שאולי אני מאמין אבל פשוט מקנא?
אני בכל אופן מצטער על הרבה "כמעטים" כאלו. תמיד עם נטייה לדרמטיזציה, לחשוב איך אם הייתי פועל אחרת כל מסלול החיים היה משתנה (סטייל "אפקט הפרפר").

חוויה טרייה מאתמול שהזכירה לי "כמעט" ישן - פגשתי לגמרי במקרה חבר של מישהי שרציתי לפני כמה שנים והיתה לי הזדמנות טובה לקדם איתה משהו מעבר לידידות - מה שכמובן לא עשיתי.

מי שטוען שלא צריך "לבכות על חלב שנשפך" שוכח שלפני שאנחנו מנקים את החלב שנשפך אנחנו קודם כל מתבאסים שהוא נשפך.
 

Reyn

New member
זה יותר מורכב מזה

במקרה של תאונה שלקחה ממך אדם אהוב או משהו כזה, כולם היו רוצים לשנות את העבר.
לעומת זאת, כשמדובר בהחלטה שביצעת בעבר, צריך לזכור שפעלת אז באופן שהיה הכי נכון בעיניך באותו רגע. לדוגמא, כשאני רואה בחורה שמוצאת חן בעיני אבל אני לא יודע עליה דבר, אני מקבל החלטה: "סביר להניח שאנחנו לא מתאימים, אז אין טעם לנסות".
אני לא מתחרט בדיעבד על כל ה"פספוסים" האלה, כי ההיגיון מאחורי כל החלטה כזו היה נכון בעיני באותו רגע שפעלתי. להגיד שהייתי צריך לפעול אחרת זה כמו לומר שהייתי רוצה להיות בעבר אדם שונה.
חלקנו אכן רוצים לשנות משהו בהתנהגות שלנו, אבל זה כבר עניין של התפתחות עצמית בהווה, ולא שכתוב העבר.
 
למעלה