driver's/ driver/ driving licence

[Weiszhaus]

ולגבי אנשים בוגרים

את צודקת לגבי מבטא, לא כך לגבי כתב. אנשים נוטים לכתוב כפי שלמדו גם כעבור שנים רבות. בכל אופן, אם קבוצת הבקרה שלך היא הישראלי שלא קורא חומרים באנגלית, שלא עוסק במקצועות כגון תכנות, שלא ביסס את לימודיו הגבוהים על ספרות אנגלית, ושרואה את סרטי/סדרות הטלויזיה עם כתוביות בעברית, אותו ישראלי יומר לך ש License רושמים כך (היום אולי פחות עקב השימוש ברשיונות החדשים) וש Realize רושמים כך.

 

[Weiszhaus]

יומר = יאמר (סורי)

 

[trilliane]

כתיב הוא לפי העין וכיום בעיקר לפי בודקי האיות

אם תשאל אותי איך כותבים, אין לי מושג. העין שלי רגילה לשתי הצורות, ובלאו הכי כשאני כותבת אנגלית אני לא מעזה לשלוח כלום בלי בדיקת איות (ויש לי בדפדפן אוטומטית, למשל; אבל לפי אנגלית אמריקנית, זו בררת המחדל).

 

[מיכי 10]

עד כמה שידוע לי, זה לא "מאז ומתמיד".

אומנם בבי"ס יסודי למדתי לפני המון זמן, אפילו הרבה לפני שטריליאן למדה ביסודי, ואומנם אני למדתי באזור אחר בארץ, אבל למדנו אנגלית של אנגליה. אני לא בטוחה (אם כי חושבת שכן) אם המורה שלנו היתה "made in England", Tבל היא היתה לפחות ילידת אירופה, ולא אמריקה.
היא בפירוש לִמדה אנגלית של אנגליה ולא של אמריקה, כולל המבטא!

 

[מיכי 10]

*בל > אבל. סליחה, כל הזמן טעויות

מרוב החיפזון. אסגור את החמשב עד מוצ"ש כבר, ודי.

שבל שלום לכולכם.

 

[מיכי 10]

כלומר, שבת שלום!

לפני שאקבל שלילת רישיון להקלדה.

 

[kabeemulo]

אני לא יודע איזו אנגלית מלמדים בישראל, אבל

רציתי רק להעיר מספר דברים:

בבתי הספר שאני למדתי בהם היו גם מורות אמריקאיות וגם מורות אנגליות לאנגלית, ואפילו מורה אחת אוסטרלית. לא היו ישראליות. (וגם לא זכרים.)

אני לא זוכר איך לִמדו לכתוב את המלים colour/color, centre/center והשאר. אני די בטוח שכשהתלמידים היו צריכים לכתוב משהו שתי הצורות היו קבילות ואף אחת לא נחשבה שגויה.

ההבדלים בין הסטנדרטים הם לא רק בכתיב. אחד ההבדלים הבולטים הנוספים הוא בשמוש ב־have (אמריקה) לעומת have got (בריטניה). גם באוצר המלים יש הבדלים שנתקלים בהם גם כתלמידי בית ספר לעתים לא מאד רחוקות.

בגדול עד כמה שאני יכול לזכור לא התיחסו לסוגיה של סטנדרטים שונים של אנגלית במפורש. אני חושב שכל מורה לִמדה את האנגלית שלה (בוודאי שבכל הקשור למבטא), תוך התאמות לספרי הלימוד (שאני לא זוכר איזה ואיך הם היו).

נכון שהסיומת ‎-ise (שנחשבת לא־תקנית באמריקה) היא הסיומת הנפוצה בבריטניה, אבל הסיומת ‎-ize לא נחשבת לא־תקנית בבריטניה, ולמעשה היא היא המומלצת על ידי מלון אוקספורד!

 

[trilliane]

אותנו לימדו גם צורות בריטיות קלאסיות

למשל shall במקביל ל-will בעתיד.
ואני זוכרת במפורש שלמדנו לאיית אך ורק colour (והמורות לא היו בריטיות).

לגבי have got אין לי מושג, לא מכירה את ההבדל הזה ולא זכור לי שום דבר מיוחד בנקודה הזאת.

רק בסוף התיכון הייתה לי מורה לאנגלית "תוצרת חוץ" והיא הייתה אמריקנית; אבל בשלב הזה כבר עסקנו בעניינים אחרים, לא בהכתבות מילים או בצורות בסיסיות אלא יותר ספרות וכו', אז זה לא ממש שינה או השפיע.

 

[איליה קוגן]

זה גם מה שאני זוכר.

אני די בטוח שבבית הספר למדתי אנגלית אמריקאית.
טוב, מצד שני גם הייתה לי מורה אמריקאית.

 

[איליה קוגן]

תודה, מעניין מאד!

לגבי רוסיה, מעניין שבתקופת ברית המועצות האנגלית שנלמדה בבתי הספר הייתה בריטית ללא עוררין, ואילו היום, כששומעים רוסים מדברים אנגלית, שומעים שהם עשו פנייה חדה לכיוון האמריקאית. התיאור שלך אישר את זה.

 

[kabeemulo]

בכל שפה שאני מכיר (אפילו בטוקי פונה!) אפשר

לומר דברים במספר אופנים שונים. בעברית יש "רשיון" ויש "אישור" ויש "תעודה" ועוד. לא בכל מצב שאחד מתאים מתאימים גם האחרים, אבל לפעמים יש חפיפה. והאם מדובר ב"רשיון נהג" או ב"רשיון נהיגה"? אפשר להביא טיעונים לכאן ולכאן, אבל בסופו של דבר אף אחת מהאפשרויות לא פסולה אינהרנטית. ואם הרשיון הוא כבר של הנהג, אז באנגלית עם s או בלי s? שוב, שניהם אפשריים. זה אך טבעי שבכל מדינה יקבע מונח אחיד לדברים שכאלה (הרי משרד התחבורה לא ינפיק לאזרח אחד "רשיון נהיגה" ולאחר "תעודת נהג", נכון?), וזה גם אך טבעי שהמונחים לא יהיו זהים במדינות שונות, אפילו כשהשפה בהן לכאורה זהה, שהרי מן הסתם ועדות שונות שקדו על זה בכל מקום ומקום והגיעו להחלטות שלהן (לפעמים תוך הכרת החלטות דומות שהתקבלו במקומות אחרים [וגם אז זה הרי רק שיקול אחד] ולפעמים לא).