Dual Enrollment - הצילו

KallaGLP

New member
אצלנו השניים שהם בשנה האחרונה בתיכון,

פשוט לקחו את כל השנה בקולג'. הם רצו בזאת והם מאוד מרוצים. גם חלק מהחברים שלהם עושים זאת, ככה שגם מבחינה חברתית זה הסתדר ממש טוב. לדעתי זו הכנה מצוינת לקולג' מבחינת היחס ללימודים כי שם כבר ממש לא מחזיקים את היד ואין הנחות.
אנחנו ממש לא באנו בראש של מה זה יעשה לעתיד (אם כי ידוע שאצלנו האוניברסיטאות כן מכירות בדרך כלל בקורסים האלה), אלא יותר של היכרות עם המסגרת ומוכנות יותר טובה אליה. אבל כמובן שכל מה שיוכר ויחסוך - זה יהיה רווח נקי, אבל אנחנו פחות חושבים עלכך. האמת שדי הופתעתי לטובה מרמת הקומיוניטי קולג' שבו מתנהלת התוכנית אצלנו ומרת הדרישות.
פרט לכך, זה נותן הזדמנות ללמוד הרבה דברים מעבר למה שחייבים. הבן שלי, למשל, מסיים הסמסטר את כל חובות בית הספר וימשיך בסמסטר האחרון לקחת קורסים במקצועות שמעניינים אותו ושיכולים לתת לו רקע והכנה יותר טובים לקראת הלימודים באוניברסיטה. גם לבת יש הזדמנות לקחת קורסים באומנות ברמה יותר מתקדמת מכל מה שיש בתחום הזה בבית ספר. וכל זאת תמורת תשלום סמלי, כי לתלמידי התיכון בתוכנית מאפשרים לקחת במסגרת התוכנית הרבה יותר קורסים ממה שהם חייבים באותם תנאים, וזה בונוס עצום.
 

KallaGLP

New member
אבל מה שכן - אצלנו הקולג' נמצא בעיר אחרת

ולכן לא דובר על כך שיתחילו בתוכנית לפני שיהיה להם רישיון ויוכלו לנהוג לשם וחזרה. אני לא יודעת מה המשמעות של לנסוע לקולג' אצלכם, אבל מדובר בילדה צעירה ואם זה כרוך בהרבה טרטור עבורכם ועבורה, לדעתי אין מה למהר. לקחת קורסים של קולג' בשנה-שנתיים אחרונים זה בהחלט מספיק. למען האמת, התוכניות שאנחנו שמענו עליהן בקליפורניה וכאן מאפשרות זאת רק מכיתה י"א, ויש בזה היגיון מסוים, כי צריך רמת בגרות ואחריות גבוהה למדי כדי ללמוד בקולג', כי הגישה מאוד שונה מאשר בבית ספר. בקיצור, אם מדובר בילדה שרק מסיימת ט', ממש אין מה להילחץ ואפשר לחכות שנה-שנתיים.
 

debby12

New member
מנהל
תודה. גם אצלנו זה דורש נהיגה אבל

יש קורסים אקדמיים כאלה שמוצעים בבניין של בית הספר התיכון הרגיל שלנו עצמו (כלומר - המרצים הם אלה שמתניידים), ויש גם קורסים שלמים שמוצעים און-ליין

האמת היא שבעיקר נלחצתי מכמויות המידע האינסופיות. לא אכפת לי בכלל אם הילדה לא היתה מעוניינת בזה - זה היה יותר נוח לי
 

debby12

New member
מנהל
וואו - נשמע שזה מאוד מתאים לכם

יש תחבורה ציבורית וגם או-פר שמסיעה אצלנו אז זה מקל

אבל יכול להיות שבאמת כדאי לחכות לכיתה י"א. או אולי היא יכולה לנסות קורס אחד בקיץ בשביל הכיף.
 

Boston Guy

New member
הנסיון המועט שצברתי עד עכשיו הוא שאוניברסיטאות רוצות כסף

ולכן - הפרשנות שלי על המדיניות של האונברסיטאות ה"יותר טובות" (וכמה ש"יותר טובה" - כך זה יותר גרוע) שאני מכיר היא לנסות "לסחוט" מהסטודנט את מקסימום ה REVENUE האפשרי.
והפרשנות שלי למה שאני רואה היא שחלק מזה זה לחץ מסיבי על סטודנטים שעשו AP או קורסים בקומיוניטי קולג' לא "לדלג" על הקורסים הבסיסיים שלכאורה הם עבדו קשה כדי להשיג פטור מהם - אלא לקחת אותם בכל זאת.
משתמשים בכל מני תירוצים שונים ומשונים לגבי למה, אבל לדעתי הכל קשור לכסף: האוניברסיטה לא רוצה שהסטודנט יחסוך לעצמו סימסטר של תשלומים לאוניברסיטה, והפרופסור רוצה למכור עוד ספר לימוד שהוא כתב (שכמובן - צריך את ההוצאה האחרונה שלו מלפני 5 דקות כדי ללמוד בקורס, וספר משומש מהוצאה קודמת של שנה שעברה לא מספיק טוב). קונייקטורה.
 

Midriff

New member
תיאוריה על הנושא

שמשהי אצלנו טענה הייתה שדווקא קורס מאוניברסיטה מוכרת דווקא יש יותר סיכוי שיוכר מאשר AP .
בהחלט יכול להיות שאתה צודק וזה נשמע מאוד הגיוני, כאמור לדעתי הכל הימור
 

gidishemer

New member
זה לא באמת עובד ככה

תאוריית הקונספירציה נשמעת אולי הגיונית, אבל לא תופסת במציאות, במיוחד כאשר ההחלטות על איזה קורס מקבלים ואיזה קורס לא מקבלים כקרדיט מקומי, מתקבלת על ידי אנשים ומשרדים שלא מעורבים בכלל בשיקולים הכלכליים.
יותר מזה- בשיטה שבה רוב האוניברסיטאות גובות שכר לימוד הן רק מפסידות כסף מזה שסטודנטים עושים את הקורס שוב במקום להעביר קרדיט מקולג' אחר או מ ap
 

Boston Guy

New member
יסביר לי מכובדי מה זו ה"שיטה" שבה גובים שכר לימוד?

זה כמו בשיר של ג'ימי אוחנה, זמר המחאה הידוע:
"אשים במדבר נטע ברז \ שיטה שהבאתי מהמבורג" ?

אני חושב שהאוניברסיטאות מרוויחות הכי הרבה כסף דווקא מקורסי המבוא - אותם קורסים שבהם האוניברסיטה דוחסת מאות תלמידים לאולם גדול, עם מרצה TENURED אחד וערימה של TAים מורעבים שעובדים בשביל הרבה פחות משכר מינימום ועושים את רוב ה HEAVY LIFTING.
 

placid1

New member
רוב האוניברסיטאות הציבוריות לא מרוויחות, הן פועלות

בהפסד וכל הזמן מקצצות ומקצצות כדי לשרוד. עניין של סדרי עדיפויות ממשלתיים.
זה לא שאין בהן בזבוז וניצול של סטודנטים ומרצים זוטרים (להלן כיתות של 1300 תלמידים בשנה א ביולוגיה או כימיה והמרצה הוא במקרה הטוב סטודנט ל PhD....), אבל רווחה כלכלית אין, וזה בכל העולם כך.
 

Boston Guy

New member
ברור שהן פועלות בהפסד - הסתכלת פעם בתנאי הפרישה של הסגל?

אם את מדברת ספציפית על PUBLIC COLLEGES - כאלו שמופעלים על ידי המדינה - ה"גיבנת" הכי רצינית שלהם היא עלות תכנית הפנסייה של ה TENURED סגל
יש מעט מאוד מקומות עבודה שנשארו בארצות הברית שבהם:
יש לעובד קביעות ואין שום דרך לפטר אותו,
ואחרי שהוא פורש - הוא ממשיך לקבל משכורת כל החיים. "פנסייה תקציבית".
בסקטור הפרטי של האוניברסיטאות זה כבר כמעט ולא קיים. בסקטור הציבורי - זה מושרש חזק ועמוק.

וזה לא משנה בכלל את העובדה שהדרך הכי משתלמת לאוניברסיטה "לעשות כסף" כדי לצמצם את ההפסדים היא להכריח את כל הסטודנטים לעשות כמה שיותר קורסי מבואות - אותן כיתות של 1300 תלמיד.
האוניברסיטה מפסידה כסף על הסמינר שמעביר פרופסור בכיר וותיק לקבוצה של 4 תלמידים (מה שקורה לרוב בשנים מתקדמות) - שלא מכסה לרוב את העלות של החשמל שנדרש כדי להאיר את החדר שבו הוא מתקיים.

ורק לחדד עניין אחד: לשום מוסד ציבורי לא משתלם להיות ברווח.
למה לו?
הרי אם הם חס וחלילה ירוויחו - ה STATE או הממשלה הפדראלית ישמחו מאוד ויורידו את התמיכה התקציבית השנתית שלהם במוסד... בדיוק כמו בצבא - אם נותנים לך תקציב של 100 דולר, אתה צריך לבזבז 120 דולר ולהיות בגרעון.
ואז לבכות מרה שאתה צריך יותר כסף...
אם תבזבז רק 80 ותסיים את השנה ברווח - יורידו לך את הכסף הזה בשנה הבאה...
 

Midriff

New member
על מה אתה מדבר?

ב- 10 שנים האחרונות התמיכה של המדינות באוניברסיטאות הסטייט ירדה בצורה מאוד משמעותית כמו גם התמיכה הפדראלית. כל שנה יש קיצוצים. לא משתלם להם להיות ברווח? הם משלמים על ההוצאות ויש להם פחות תמיכה
 

Boston Guy

New member
Educate yourself on the topic

אני עשיתי עבודת בדיקה על אוניברסיטה אחת - אוניברסיטת הדגל של רשת UMASS.
בין 2005 ל 2018 עלות השכר וההטבות של הצוות (סגל, אדמין, תפעול) גדל ביותר מ 50%.
מספר הסטודנטים שהמוסד הזה מלמד נשאר אותו דבר - באזור ה 30,000.
מספר אנשי הסגל שהם במסלולי TENURE נשא אותו דבר - כ 1,000 איש.
מספר ה ADJUNCTS שם הכפיל את עצמו בתקופה הזו - אנשים שעובדים בשכר רעב ולא מקבלים הטבות...

למעט סיליקון וואלי שבו יש סחרור אינפלציוני בשכר - את יכולה להצביע לי על עוד תעשייה אחת שבה עלות ההעסקה עלתה ב 50% בתקופת הזמן הזו?
 

Midriff

New member
אולי אצלכם

בדקתי את המספרים באוניברסיטה המובילה במדינה אצלנו, השכר מ 2003 כלומר 16 שנה) ועד היום עלה ריאלית במשהו כמו 6%. בזמן הזה מימון המדינה ירד או נשאר אותו דבר, כמות הסטודנטים עלתה אצלנו כל שנה וכמות ה faculty ירדה
 

Boston Guy

New member
כשהאוניברסיטה שעליה את מדברת תצא ממסך הערפל, אפשר יהיה להגיב

מכיון ששמה של האוניברסיטה שעליה את מדברת הוא כנראה סוד גדול, אני לא יכול לבדוק ולנסות להסביר איפה שם "מסתתר הכסף". את גם לא כותבת מה היה התקציב הכולל של המוסד בעבר ומה הוא היום.
 

danakama10

New member
בסקטור הפרטי של האוניברסיטאות זה לא קיים?

אז למה שמישהו ירצה להיות מרצה בסטנפורד ולא ב UC Davis נניח?
 

Boston Guy

New member
זה קיים בערך ב 94% הציבוריות - ובפחות מ 15% מהפרטיות

לגבי "למה" - זה לא נושא הדיון בשרשור. אני פשוט מביא עובדות.
רוב האוניברסיטאות הפרטיות כיום מציעות לעובדים תכניות כדוגמת 403B - שבעיקרון הפעולה שלהן דומה ל 401K בסקטורים הפרטיים האחרים במשק.
כלומר - מציעים תכניות שבהן יש קשר בין מה שחסכת במשך השנים והסכום הכולל שתקבל במשך שנות פרישתך.
פנסייה "תקציבית" או בשמה האמריקאי defined benefit plan קיימת היום כמעט אך ורק בסקטור הציבורי: עובדי ממשלה, עובדי עירייה וכיוצ"ב.
 
למעלה