Free me. (אולי ט')
מהטיפשיות הנוראית הזאת וה שקט שחודר לי לתוך העצמות ומפרק אותן. אני לא מסוגלת להמשיך להתקיים כמעט. רק רגעים קטנים שחודרים לתוכי ומזכירים לי את היופי. זה נוח לי ככה,להישען על הכרית ולצלול טיפות של דם שהתיבשו עליה כבר מזמן לא מפריעות לי ו אני רק מחפשת את השקט הזה שמגיע רק בשעות החשוכות. אני חושבת שכל המחשבות שלי הן במעגל לופים אינסופי ושאני לא מסוגלת לצאת מהן ולהשתחרר. זה נורא מסתכל ו גורם לי להפסיק לחפש אני תקועה,לכודה. ואין לי אפילו יכולת להמשיך לכתוב כי הכל מבולגן לי מדי. \\
מהטיפשיות הנוראית הזאת וה שקט שחודר לי לתוך העצמות ומפרק אותן. אני לא מסוגלת להמשיך להתקיים כמעט. רק רגעים קטנים שחודרים לתוכי ומזכירים לי את היופי. זה נוח לי ככה,להישען על הכרית ולצלול טיפות של דם שהתיבשו עליה כבר מזמן לא מפריעות לי ו אני רק מחפשת את השקט הזה שמגיע רק בשעות החשוכות. אני חושבת שכל המחשבות שלי הן במעגל לופים אינסופי ושאני לא מסוגלת לצאת מהן ולהשתחרר. זה נורא מסתכל ו גורם לי להפסיק לחפש אני תקועה,לכודה. ואין לי אפילו יכולת להמשיך לכתוב כי הכל מבולגן לי מדי. \\