תגובות
אני מסכימה איתך לגבי הסוף - סוף דרמטי משאיר הרבה יותר רושם מסתם סוף נחמד שמעלה חיוך על הפרצוף ואחרי יומיים כולם שוכחים ממנו. אני עוד יותר מסכימה איתך על ה-40,000 וזה דבר שממש ממש מרגיז אותי וירגיז אותי גם אחרי הפעם ה-100. אני מעריצה אותך על האופטימיות לגבי גבריאל והמשך הדרך שלה. אני עד היום מתלבטת לגבי זינה על הספינה. האם גבריאל באמת רואה רוח שקיימת שם או שסתם היא מדברת ורוב שם שם את זינה כדי שנחשוב שכאילו היא מלווה אותה, או אני לא יודעת מה. לגבי זריקת האפר למים.. המשפט הכי הכי בפרק הזה לדעתי הוא המבט של גבריאל (יופי של ניסוח) כשהיא אומרת לה I Don´t Care. זה הורס אותי כל פעם מחדש. זאת רק אני שקיבלה את ההרגשה שאם גבריאל היתה לוחצת עוד קצת - משפט אחד או שניים - לא יותר, זינה היתה מוכנה לחיות עם בעיות מצפוניות אבל לחיות!! שמתם לב בפרק של היום - TH&B - איך זינה אומרת לואריה משהו בסגנון - היא היתה מוכנה להציל את האמזונות על חשבון האומללות של זינה (אני גרועה בציטוטים) - אז למה כשזה הפוך זה בסדר??? וישר הייתי זורקת את האפר למים - בלי מחשבה - עדיף לי "זינה כועסת עלי אבל חיה" מאשר - "זינה שלמה, מרוצה ומלווה אותי בתור רוח רפאים". Sorry, אולי זה אגואיסטי מצדי (בטוח) אבל במקרה הזה, ככה אני מרגישה.