הממ...
ההתרגשות הגדולה התחילה מהפעם הראשונה שנפגשנו, אבל אני מניח שזה בגלל שאשתי היתה הבחורה הראשונה שאי פעם התחלתי איתה. אני לא יכול לשים את היד על הזמן המדויק. התחתנו אחרי ארבע שנים, אבל הייתי מכור לרגשות שלי, ולא הייתי שולל נישואין יותר מוקדמים, אפילו אחרי שנת היכרות. אז היינו שנינו צעירים ותמימים, ונראה לי שלא יכולנו להפריד את ההתאהבות מהדברים היותר רציניים. הצעת הנישואין שלי לצערי לא יצאה רומנטית. אחרי כמעט שלוש שנות היכרות דיברנו על זה, וסיכמנו שהזמן לא מתאים ונעשה זאת אחרי שנה. כשעברה שנה אשתי (אז החברה) "הזכירה" לי את זה, והחלטנו שעושים את זה. זה לא ששכחתי את זה, אבל זה לא היה חשוב לי, הטקס, הרשמיות. הרגשתי נהדר גם בלי זה. אחרי ההחלטה זה התנהל בזריזות. כעבור חודש וחצי היינו כבר נשואים. איזו אישה עושה לי את זה? אוףףףף...כשאני חושב על זה כך זה נראה המון דברים, אבל הכל בסופו של דבר מסתכם להרגשה שלי. אז ככה: מישהי שהשיחה איתה תזרום, שנוכל לדבר על כל נושא, גם אם הוא רגיש, שתהיה כנה, פתוחה, נבונה, שתדע לעקוץ ולהיעקץ בקלילות (אוהב את זה), שיהיה לה חוש הומור, שארגיש הדדיות ביננו, וגם כמובן שיהיה ביננו קליק גופני. אני מרגיש סיפוק כשלמישהי כיף איתי, אז אני מניח שאני צריך מישהי שיודעת להעריך ולהראות את זה. נראה הרבה ומסובך? זה לא כך, צריך פשוט לזרום ולראות איך זה להיות ביחד. היחסים שלי עם המאהב של אשתי (יש רק אחד) הם של כבוד והערכה. כמעט הגענו לפגישה על קפה, אבל אני השתפנתי. הפאדיחה הגדולה עם בחורה? הדבר היחיד שעולה בדעתי הוא כמעט פדיחה. שכחתי את השם שלה...היא אומנם לא הבחינה, אבל עד שנזכרתי זה היה מלחיץ. סרט? מטריקס זוכה, ובגדול. שיר - Shugababes - Too Lost In You
אויר לנשימה