מתי הצד האוקראיני יתחיל לכבד את הפסקת האש ויפסיק להפגיז את
האוכלוסיה האזרחית בדונבס?
למה התעמולה הרוסופובית "לא רואה" אכזריות זו?
[אחרי כל הפגזה קטלנית על בתי מגורים בדונבס מצד ידידי המערב, נקראים למקום המשקיפים האירופיים, נוכחים במו עיניהם שאכן היתה הפגזה, ו..."לא יכולים לקבוע מי הפגיז"! ואכן שלטונות קייב ידידי המערב טוענים, שזה הבדלנים מפגיזים את עצמם
]
בנוגע ל"עץ", אזכיר לקהל במה מדובר. בעיצומם של הקרבות בדונבס (ליתר דיוק: המלחמה בה פתחו אנשי המיידן נגד דונבס), נתפסה בדונייצק אישה, תושבת המקום, שהביעה הזדהות עם הכוחות המפגיזים את העיר, ואספה למענם לבנים וגרביים חמים.
אישה זו אכן נקשרה ל"עמוד הקלון", וכל תושבי העיר שעברו במקום ירקו עליה וקיללו אותה, את התומכת באלה שמפגיזים אותם יומם ולילה.
עכשיו תוכל מיליון פעם לומר שזה מעשה ברברי, לא חוקי, התעללות, וזה יהי נכון, ומישהו יגיד ש"מגיע לה", וגם הוא יהיה צודק - במובן של "מגיע לה מוסרית", שזה לאו דווקא הצדקת המעשה גופא, ותתעקש להאשים אותו בהצדקת אכזריות (תוך התעלמות מאכזריות ההפגזות על בתי מגורים). נו טוב, בסדר, נניח שתוכיח שאדם זה "מצדיק אכזריות". מה הלאה? האם - כדבריך! - עוולה מצדיקה עוולה? מה גם שקשרו אותה לעמוד הקלון מזמן-מזמן, חד-פעמית, ואילו ידידי המערב הבנדראיים ממשיכים להפגיז בתי מגורים שוב ושוב, גם עכשיו.