Hypno-Birthing
בפראפראזה על יצחק שמעוני בתוכנית הארכאית "מקבילית המוחות" - הבטחתי ולכן אקיים... הזכרתי בסיפור לידה שלי שקורס ההכנה ללידה שעשיתי עם בעלי נקרא Hypno-birthing (להלן ה"ב כדי שהאנגלית לא תעצבן לי את המקלדת), והבטחתי לכתוב על זה טיפה. מדובר בשיטה שפיתחה מישהי בשם מארי מונגן - אחרי כמה לידות מזוויעות שהיו לה בשנות החמישים בניו אינגלנד (קשרו אותה למיטה, הצמידו לה מסיכת אתר לפנים כדי להרדים הרדמה מלאה, וכשהיא התעוררה אמרו לה שהתינוק כבר נולד והוא בתינוקיה ויהיה לה מותר לראות אותו רק אחרי יום-יומיים -- אגב זה היה הסטנרט ללידות בארה"ב אז) בקיצור - מה העיקרון? הרעיון הוא לצפות ללידה נטולת כאבים וללמוד שני סוגים של נשימות שילוו את השלב הראשון ואז השלב השני. הטענה היא שאם את *מצפה* ללידה נטולת כאבים ומאמינה בזה באמת ובתמים, אז ביחד עם הנשימות האמורות אכן תהיה לך לידה נטולת כאבים לחלוטין. עוד עיקרון חשוב של השיטה - הטענה שהגוף שלך יודע ללדת לבד, שהרחם יעשה לבד את כל העבודה ואת אמורה רק להירגע. את ממש *לא* אמורה ללחוץ. השיטה מתייחסת בזלזול לרעיון של שלב ה"לחיצות" וטוענת שהרחם כבר ילחץ החוצה את התינוק לבד - ואת לא אמורה לעשות שום מאמץ מודע ללחוץ. הקורס הגיע יחד עם ספר ותקליטור. לא קראתי הכל בעיון, אבל הקשבתי לתקליטור - הוא מכיל 2 מדיטציות-דמיון מודרך כאלה. האחת היא אוסף של אמירות חיוביות לגבי הלידה שלך (הלידה תלך חלק, הגוף שלי מוכן, הגוף שלי יודע מה לעשות, אני מקבלת בשמחה ובברכה את התינוק לעולם וכו' וכו'), והשניה היא מין מדיטציה עם צבעים בלי התייחסות ספציפית ללידה. כמו כן בקורס מלמדים light touch massage שאמור לעזור בצירים - הבעל עושה אותו (האמת? יש פה סתירה - אם זה אמור לא לכאוב אז למה צריך את זה?) בקורס היו 5 מפגשים של שעתיים וחצי - אבל הרבה מהם היו סתם שיחות של הקבוצה - כל זוג איוורר את הפחדים שלו (היה שם זוג שהלידה הקודמת שלה היתה קיסרית וטראומטית והיא פעילה כיום במין ארגון אמריקני שמעלה מודעות לניתוחים קיסריים). דעתי? לא יודעת - לא התלהבתי מי יודע מה. לא הצלחתי להביא את עצמי לרמה שאצפה שזה לא יכאב אז כנראה שלא הייתי תלמידה מצטיינת... באופן כללי זה היה בילוי זוגי כיפי עם בן הזוג בלי הזאטוטה (וגם התרגול בלייט-טצ' מסאז' היה כיפי
) ראינו גם סרטי לידה כל פעם של יולדות שהשתמשו בשיטת הה"ב. הן נראו לגמרי ישנות, ועל כל פנים שכבו ללא תנועה. לי זה לא התאים כי אני לא בן אדם פאסיבי מטבעי. על כל פנים - הן שכבו, נראו ישנות, ולא היה נראה כאילו כואב להן במיוחד. נראה היה שהן בעולם אחר. זה מועיל למישהי שלא יודעת כלום על לידות כי מסבירים את השלבים וכו'. כמו כן עשינו שם דמיון מודרך למחיקת טראומות מלידות קודמות (שהיו שם לכל מי שזו לא היתה לידה ראשונה שלה - עצוב לא?) - וזה היה מוצלח לדעתי. עוד דבר שמועיל היה שדיברו לא מעט על איך זה "לא תמיד מסתדר כמו שציפינו" ועל איך לקדם בשלווה את זה שהלידה הופכת לאוסף התערבויות ולקיסרי (לא רלוונטי ליולדת בית, אבל רלוונטי בריבוע לכל היתר - שהיו הרוב בקורס. למרות שהיו שם עוד שתיים שהתכוונו ללדת בבית. אחת מהן לדעתי מכיון שאין לה ביטוח רפואי). אגב, דיברתי עם המיילדת המדהימה שהיתה לי מרשה על הקטע הזה של ה"פ. היא אמרה שלדעתה השיטה עובדת רק אם התינוק במנח מושלם מושלם - ראש למטה ופנים אחורה. בכל שאר המקרים היא אומרת שהרחם *לא* יעשה לבד את העבודה וצריך לעזור לו על ידי לחיצות מודעות. לסיכום - הנה כמה קישורים בנושא: קישור1 קישור2 קישור3
בפראפראזה על יצחק שמעוני בתוכנית הארכאית "מקבילית המוחות" - הבטחתי ולכן אקיים... הזכרתי בסיפור לידה שלי שקורס ההכנה ללידה שעשיתי עם בעלי נקרא Hypno-birthing (להלן ה"ב כדי שהאנגלית לא תעצבן לי את המקלדת), והבטחתי לכתוב על זה טיפה. מדובר בשיטה שפיתחה מישהי בשם מארי מונגן - אחרי כמה לידות מזוויעות שהיו לה בשנות החמישים בניו אינגלנד (קשרו אותה למיטה, הצמידו לה מסיכת אתר לפנים כדי להרדים הרדמה מלאה, וכשהיא התעוררה אמרו לה שהתינוק כבר נולד והוא בתינוקיה ויהיה לה מותר לראות אותו רק אחרי יום-יומיים -- אגב זה היה הסטנרט ללידות בארה"ב אז) בקיצור - מה העיקרון? הרעיון הוא לצפות ללידה נטולת כאבים וללמוד שני סוגים של נשימות שילוו את השלב הראשון ואז השלב השני. הטענה היא שאם את *מצפה* ללידה נטולת כאבים ומאמינה בזה באמת ובתמים, אז ביחד עם הנשימות האמורות אכן תהיה לך לידה נטולת כאבים לחלוטין. עוד עיקרון חשוב של השיטה - הטענה שהגוף שלך יודע ללדת לבד, שהרחם יעשה לבד את כל העבודה ואת אמורה רק להירגע. את ממש *לא* אמורה ללחוץ. השיטה מתייחסת בזלזול לרעיון של שלב ה"לחיצות" וטוענת שהרחם כבר ילחץ החוצה את התינוק לבד - ואת לא אמורה לעשות שום מאמץ מודע ללחוץ. הקורס הגיע יחד עם ספר ותקליטור. לא קראתי הכל בעיון, אבל הקשבתי לתקליטור - הוא מכיל 2 מדיטציות-דמיון מודרך כאלה. האחת היא אוסף של אמירות חיוביות לגבי הלידה שלך (הלידה תלך חלק, הגוף שלי מוכן, הגוף שלי יודע מה לעשות, אני מקבלת בשמחה ובברכה את התינוק לעולם וכו' וכו'), והשניה היא מין מדיטציה עם צבעים בלי התייחסות ספציפית ללידה. כמו כן בקורס מלמדים light touch massage שאמור לעזור בצירים - הבעל עושה אותו (האמת? יש פה סתירה - אם זה אמור לא לכאוב אז למה צריך את זה?) בקורס היו 5 מפגשים של שעתיים וחצי - אבל הרבה מהם היו סתם שיחות של הקבוצה - כל זוג איוורר את הפחדים שלו (היה שם זוג שהלידה הקודמת שלה היתה קיסרית וטראומטית והיא פעילה כיום במין ארגון אמריקני שמעלה מודעות לניתוחים קיסריים). דעתי? לא יודעת - לא התלהבתי מי יודע מה. לא הצלחתי להביא את עצמי לרמה שאצפה שזה לא יכאב אז כנראה שלא הייתי תלמידה מצטיינת... באופן כללי זה היה בילוי זוגי כיפי עם בן הזוג בלי הזאטוטה (וגם התרגול בלייט-טצ' מסאז' היה כיפי
