זו תחושה נוראית לחיות איתה
באד לייף יקרה,
התחושה שאת נותנת את כל כולם בשביל לעזור לאחרים אך אף אחד לא עוזר לך כשקשה היא נוראית. אני שומעת שקשה לך ושאת מרגישה בודדה. איך ההורים והמשפחה שלך הגיבו כשלא יצאת מהחדר?
אני רוצה להציע לך להגיע למרכז "הפוך על הפוך" של על"ם. תפגשי שם מתנדבים של על"ם שתוכלי ליצור איתם קשרים, לשתף ולדבר על מה שכואב ולהפיג מעט את הבדידות. מה דעתך?