ובכן, הכל החל בסאגת הטנגה האדום של ג'ו
זה היה בסך הכל עוד יום שגרתי במפעל של סנפרוסט
העובדים הגיעו מוקדם מן הרגיל, תשושים והמומי קרב
דבר שבשגרה, לא ייחסתי לכך חשיבות רבה
אך במשך היום הבחנתי בירידה בתפוקת העבודה,
חוסר ריכוז, אובדן אצבעות, קילוף לא אחיד במחלקת הקישוא...
מכיוון שהיו לי חמש דקות הפסקה בהן הודיה לא התמזמזה עם אף אחד, החלטתי לחקור.
לאחר מספר ראיונות, עינויי מים והשמעת שירי עומר אדם במשך 14 שניות (הזמן המוקצב בהתאם לאמנת ז'נבה) נתגלתה לבסוף האמת המזעזעת. אני יודע שזה יישמע מפתיע בהתחשב בחוזקם המנטלי - אך הראשונים להישבר היו ראשי מחלקת הבטטה.
הדברים ששמעתי ביום ההוא שינו את תפיסת עולמי לגבי ירקות, פירות ועבודות כביש בחודש נובמבר.
למרבה הצער ישנו צו איסור פרסום על הפרטים, ומטעמי צנעת הפרט לא אחשוף את שמותיהם של החשודים במעשה ואת הזוועות שעוללו העובדים ושותפיהם הנלוזים. אך למען שלום הציבור אסכם בדברים הבאים:
לאף פרי, ירק או כביש בלתי סלול, נוראי ככל שיהיה לא מגיע יחס בלתי הומני וגזעני שכזה.
מלבד היוצאת מן הכלל וזו הכרובית. אני מדגיש בחומרה, לא המטוגנת בפרורי לחם, מעט שומשום ורטב צ'ילי בצד, אלא הכרובית בצורתה הטבעית, הפרימיטיבית, המחוספסת.
אשמח להרחיב בהמשך...
פשוט הבחנתי בתזוזה של רומי לכיוון הבריכה שם כבר מחכות מנואל והודיה
ואם ירצה החתול, ג'ו והטנגה.