בוקר טוב מרי וכולם
אחחחחחחח איזה יום יפה היום
השמש פז זורחת והשקדיה פורחת
אמש קורין וארז בישרו לתושבים שהצופים יעניקו שוב פעם בונוס של 8,000 ש"ח לתושבים החביבים עליהם. מתכון מצוין למלחמות פנימיות כדי למצוא חן בעיני הצופים ולקבל את המענק הנכסף.
אני מודה ששמעתי קודם את דומיניק אוכל את הראש לשרי ואחר כך את סמי אוכל את הראש להודיה והבנתי ששניהם הולכים ראש בראש כדי לאכול לנו את הראש.
אני עדיין לא החלטתי את מי אני אוהבת פחות
את סמי או את דודו. אמש בפרק, זק הראה לנו צדדים נוספים של דודו. בסך הכל
ישנן לא מעט סצינות שאנחנו לא רואים בלייב והשידור קצת משנה את התמונה. אין ספק שראש העיר או האיש שבקיר (זק) רוצים להשאיר את דודו במשחק ולשמור עליו טוב טוב כי הם חייבים את הדמות הזאת שיוצרת כל כך הרבה אנטגוניזם אצל כל כך הרבה צופים ויחד עם זאת, משחקת היטב את המשחק.
אמש הצבעתי לנטע, סיגל, הודיה ולימור
כי לא הצלחתי להתחבר לשרי וגם לא למנואל ומשום מה גם דומיניק איבד אצלי לא מעט מהקסם הראשוני. את מיכאל אני עדיין לא מוצאת במשחק הזה. עדיין לא הבנתי מה המקום שלו במשחק. פרווה לגמרי, אלא אם כן ישנן סצינות שהוא משתתף בהן ואני לא רואה. רוב הזמן הוא נעלם מבחינתי תרתי משמע. ההתרשמות הקצרה שלי ממנו היא שהוא די מאוהב בעצמו ולא כל כך זקוק לאהבה מאנשים אחרים.
ג'ו מה שנקרא תרח זקן, מתרפק על העבר, מנסה לשמר את ההווה ולנדב מחכמתו ומניסיונו עם נשים ועם החיים בכלל, לכל מי שרוצה לשמוע.
ושוב, עם שרי ומנואל אני לא מצליחה ליצור קשר עין
הן מעייפות אותי ומתישות את המוח שלי. הן יותר בבחינת 'רק על עצמי לספר ידעתי' ופחות מעניינות במשחק עצמו והאינטראקציה שלהן עם שאר הבנות.
השחקניות הטובות ביותר מלבד דודו
הן סיגל, הודיה ונטע.
נטע האהובה עליי, אבל סיגל מתחילה לתפוס מקום של כבוד.
אז זהו בינתיים להיום,
שיהיה בוקר נפלא לכולם