נטע נהדרת, היא פשוט מבולבלת
כמו שהצעירים אומרים היום, היא לא סגורה על עצמה, בזמני היו אומרים שהיא מחפשת את עצמה. אני מבינה את התיסכול שלה שגורם לה לבכות כל הזמן. אני מבינה, מכירה ומזדהה איתה בקטע הזה. היא אצילית, מלאה באהבה, חדה ושנונה, רוצה להיות אחת מהחבר'ה, אבל היא לא שם. היא תמיד תהיה מרוחקת. לכן ההתקרבות שלה לסייף מרגישה לי מאולצת. היא רותה להיות שייכת. וזה מחזיר אותי למה שכתבתי בהתחלה, היא עדיין לא מוצאת את עצמה. אולי זה קשור בזהות שלה. היא לא יהודיה ולא נוצריה. אי הזהות הדתית משליכה אולי על כל האופי השברירי שלה.