שרשור היום שאחרי... בעיר 2025
- פותח הנושא יחפהבפארק11
- פורסם בתאריך
מלגלג על אכזרים
New member
דודו היה שותף בדיוק כמו לימור
שומעים את צחוקו מאיחולי המוות האכזריים בבירור ברקע.
שומעים את צחוקו מאיחולי המוות האכזריים בבירור ברקע.
מלגלג על אכזרים
New member
בבירור מבחינים בצחוק שלו
תקשיב טוב. זה ממש ברור.
תקשיב טוב. זה ממש ברור.
לעתיד המנוכר של "2025" לא היו קונים
יותר משהפורמט היה מסובך, לעתיד המנוכר של "2025" לא היו קונים
https://e.walla.co.il/item/3231365
גמר "2025" נערך אתמול (רביעי), ובכך הסתיימה התכנית בקול ענות חלושה, במסיבת סיום שהשתדלה מאוד לשמור על חגיגיות אחרי עונה עם נתוני צפייה מאכזבים. זה נראה היה כמו הודאה בתבוסה: אחרי כל סיבוכי הפורמט התכנית הסתיימה בערב גמר שלא היה בו פורמט בכלל.
למעשה לא היה בו כלום: ששת המועמדים ישבו על כיסאות וחיכו במשך חמש הצבעות לראות מי הולך הביתה, הצבעה אחרי הצבעה, עד שמישהו יגאל את הערב הזה ויסיים אותו כבר. בלי משהו שהם נדרשו לעשות, בלי שום התרחשות ראויה לציון - פשוט לשבת ולחכות לתוצאות הצבעה, ובבוא הרגע להתראיין במבוכה ולקבל סרטון פרידה עם מיטב הרגעים. זה היה משדר סתמי, צפוי במידה, וגם, אולי, קצת עצוב היה לראות שזה כל מה שיש לתכנית שהושקע בה כל כך הרבה להציע לאירוע הסיום שלה. אם כך נראה העתיד, או ההווה, הוא מאוד משעמם.
בשולי הדברים, אם היה דבר נחמד במשדר אתמול זו זהותו של הזוכה - דומיניק, מכור לסמים שהשתקם ובונה את חייו מחדש. מבלי לזלזל בדמויות אחרות שעוברות תהליך אישי מעצים יותר או פחות, הסיפור של דומיניק גדול יותר וחשוב יותר: בעיר שמושלים בה רובוטים, מוטב שהסיפור שממחיש את כוחו של האדם לגבור על מכשוליו ינצח, ואם זאת לא טלוויזיה טובה, נסתפק לפחות בלקבל סוף טוב.
אבל מה יש לומר, גמר "2025" הוכיח את כל מה שהובטח בה כבר בתכנית הראשונה: תיאטרון קפיטליסטי נטול סאבטקסט. אפשר לדבר עד מחר על אסטרטגיה, התחברות, אהבה וקשרים, בסוף אתה נמדד לפי מיקומך בדירוג הכספים שצברת, במה שהרווחת, במענקים שהוענקו לך, במיסים שהוטלו עליך. כאילו כדי להמחיש עד כמה האנשים אינם אלא הונם הווירטואלי, השאלה העיקרית ששואלים מתמודד שהודח הוא למי הוא יוריש את כספו, משל הייתה זו לוויה שבה איש לא סבל את המנוח, אך כולם ממתינים לפתיחת הצוואה. הסגידה לכסף היא חזות הכל: המדיום הצליח להתעלות על עצמו, ועגל הזהב הוכנס אליו פנימה.
בסוף, הריאליטי, כז'אנר, הוא סיפור שחברה מספרת לעצמה על עצמה: זוהי "המציאות" שלנו, ככה אנחנו נראים כשדוחסים אותנו לווילה, אי בודד או תחרות שירה בלי יכולת לברוח. הסיפור מצליח יותר ככל שהוא יותר משכנע, מספק ומתגמל.
יותר מסיבוכי הפורמט ויותר מהמיאוס מתוכניות מהסוג הזה, "2025" נכשלה כי לסיפור שהיא מכרה, לעתיד המנוכר שהיא הציעה, לא היו מספיק קונים. אם להודות על האמת, יש משהו מספק בכך שהציבור לא השתכנע והפנה לה את גבו. זה אומר עלינו משהו טוב.
יותר משהפורמט היה מסובך, לעתיד המנוכר של "2025" לא היו קונים
https://e.walla.co.il/item/3231365
גמר "2025" נערך אתמול (רביעי), ובכך הסתיימה התכנית בקול ענות חלושה, במסיבת סיום שהשתדלה מאוד לשמור על חגיגיות אחרי עונה עם נתוני צפייה מאכזבים. זה נראה היה כמו הודאה בתבוסה: אחרי כל סיבוכי הפורמט התכנית הסתיימה בערב גמר שלא היה בו פורמט בכלל.
למעשה לא היה בו כלום: ששת המועמדים ישבו על כיסאות וחיכו במשך חמש הצבעות לראות מי הולך הביתה, הצבעה אחרי הצבעה, עד שמישהו יגאל את הערב הזה ויסיים אותו כבר. בלי משהו שהם נדרשו לעשות, בלי שום התרחשות ראויה לציון - פשוט לשבת ולחכות לתוצאות הצבעה, ובבוא הרגע להתראיין במבוכה ולקבל סרטון פרידה עם מיטב הרגעים. זה היה משדר סתמי, צפוי במידה, וגם, אולי, קצת עצוב היה לראות שזה כל מה שיש לתכנית שהושקע בה כל כך הרבה להציע לאירוע הסיום שלה. אם כך נראה העתיד, או ההווה, הוא מאוד משעמם.
בשולי הדברים, אם היה דבר נחמד במשדר אתמול זו זהותו של הזוכה - דומיניק, מכור לסמים שהשתקם ובונה את חייו מחדש. מבלי לזלזל בדמויות אחרות שעוברות תהליך אישי מעצים יותר או פחות, הסיפור של דומיניק גדול יותר וחשוב יותר: בעיר שמושלים בה רובוטים, מוטב שהסיפור שממחיש את כוחו של האדם לגבור על מכשוליו ינצח, ואם זאת לא טלוויזיה טובה, נסתפק לפחות בלקבל סוף טוב.
אבל מה יש לומר, גמר "2025" הוכיח את כל מה שהובטח בה כבר בתכנית הראשונה: תיאטרון קפיטליסטי נטול סאבטקסט. אפשר לדבר עד מחר על אסטרטגיה, התחברות, אהבה וקשרים, בסוף אתה נמדד לפי מיקומך בדירוג הכספים שצברת, במה שהרווחת, במענקים שהוענקו לך, במיסים שהוטלו עליך. כאילו כדי להמחיש עד כמה האנשים אינם אלא הונם הווירטואלי, השאלה העיקרית ששואלים מתמודד שהודח הוא למי הוא יוריש את כספו, משל הייתה זו לוויה שבה איש לא סבל את המנוח, אך כולם ממתינים לפתיחת הצוואה. הסגידה לכסף היא חזות הכל: המדיום הצליח להתעלות על עצמו, ועגל הזהב הוכנס אליו פנימה.
בסוף, הריאליטי, כז'אנר, הוא סיפור שחברה מספרת לעצמה על עצמה: זוהי "המציאות" שלנו, ככה אנחנו נראים כשדוחסים אותנו לווילה, אי בודד או תחרות שירה בלי יכולת לברוח. הסיפור מצליח יותר ככל שהוא יותר משכנע, מספק ומתגמל.
יותר מסיבוכי הפורמט ויותר מהמיאוס מתוכניות מהסוג הזה, "2025" נכשלה כי לסיפור שהיא מכרה, לעתיד המנוכר שהיא הציעה, לא היו מספיק קונים. אם להודות על האמת, יש משהו מספק בכך שהציבור לא השתכנע והפנה לה את גבו. זה אומר עלינו משהו טוב.
יחפהבפארק11
New member
ובכל זאת, בלי מילת סיכום אחרונה על המנצח, אי אפשר...
אז כן, לקחתי לי רגע פסק זמן, מכל הסירים שעל האש,
כדי לומר בכל זאת כמה מילים על המנצח הראשון של העונה הזאת.
אז כמו כולכם, גם אני קראתי את הביקורות הקשות ובאמת לא חומלות על הפורמט
החדש והטירון למדי של הריאליטי הכי מושמץ בימים אלו.
בהתחלה גם לי היה כל הסיפור מבולבל למדי. רחובות, חנויות, בית פה ואכסניה שם, סוויטה ובריכה וג'קוזי כמעט מיותם. לא הבנתי מי נגד מי ומה בדיוק צריך לעשות ואחרי מה אני צריכה לעקוב.
אבל עד מהרה התבררה המטרה. לאסוף ולאגור כמה שיותר כסף כדי להגיע לגמר.
כל מה שלא היה טוב בתוכנית הזאת כבר נאמר במהלך הלייב והשידורים הערוכים.
משימות לא מאתגרות, תושבים שנקעה נפשם מהר מהמשחק ועוזבים, בקיצור תוכנית שהתחילה עם רגל שמאל.
אבל, יחד עם זאת נתגלו בפנינו כמה דמויות משמעותיות.
דודו, נטע, דומיניק, הודיה, סיגל ודניאל. לא מפליא שאלה הדמויות שהגיעו גם לגמר.
הדמויות שהצליחו להחזיק את הראש מעל המים. כל דמות עשתה זאת בדרכה שלה. דודו באמצעות האסטרטגיה, השנינות, החריפות וההבנה המהירה של המשחק. דומיניק בזכות התמימות הזועקת לשמים של מי שהגיע למשחק שאין לו מושג איך משחקים בו ובזכות העובדה שהוא בא מרקע כל כך קשה, רקע שלא העניק לו שום השכלה, שום עושר של ידע כללי, אפילו לא כישורי הישרדות של חתול רחוב. הדבר היחיד שהוא הביא איתו למשחק, זאת אחות אוהבת ומסורה ולכן לא פלא שהוא התחבר מיד לאדם המבוגר ביותר אשר אותו הוא אימץ כאבא שלא היה לו מעולם ומנואל שהחליפה זמנית את אחותו הגדולה.
הדבר היחיד שדומיניק סחב על גבו מהעבר שלו זה אך ורק את הרצון העז לחיות ולשרוד. הרצון הזה השאיר אותו בחיים לנוכח כל מה שהוא עבר עם הסמים ועם השתיה החריפה. ההבנה הבסיסית היחידה שחדרה לו למוח, שהוא חייב לחיות ולשרוד את החיים האלה שהם לא קלים כלל וכלל. אז ככה בלי שום הבנה של המשחק, בלי שום אינטליגנציה מיוחדת במינה, בלי תיחכום יתר, בלי איזו וורבליות מיוחדת במינה ובלי כריזמה יוצאת דופן ובלי בייגלה מעל הראש, דומיניק הביא את הילד שרק רצה לחיות ולא למות.
ואם יש איזו תעודת כבוד לצופים הישראלים, אז הרי הניצחון של דומיניק היא תעודת הכבוד הזאת. בכל זאת נמצאו מספיק צופים שהתרגשו והתחברו אליו למרות שלא היה לו מושג מה הוא עושה במשחק הזה.
הודיה שיחקה על הדמות היפה והעממית, זאת שמסתגלת כמו חתולת רחוב לכל פח אשפה ולכל פיקניק משובח על שפת הירקון. תוסיפו לזה רומן בין שתי נשים, דבר שעוד לא היה לנו בשום ריאליטי, וכבר יש מתכון מנצח.
נטע הביאה לנו את הדמות הקשוחה והדומעת ללא הכרה וללא שליטה שיודעת היטב לשמור על כספה ומצד שני יודעת היטב למי להעניק מתנות ואת מי לטפח.
היא גם זאת שבסופו של דבר הבינה את המשחק לא פחות טוב מדודו האסטרטג והטקטיקן.
על דודו נאמר כל מה שניתן היה כבר להגיד והדבר היחיד שהפתיע אותי, זאת העובדה שהוא הגיע רק למקום השלישי. אני מאמינה שהוא גם ידע שהוא לא ינצח את המשחק הזה, לכן הוא אמר שוב ושוב שהוא רוצה שהודיה תזכה. שוב פעם, חומת הגנה מפני האכזבה. אז משהו באסטרטגיה המושלמת שלו, לא עבד עד הסוף.
אז בסופו של יום, ניצח זה שקיבל מהצופים בבית את הכי הרבה קולות.
מה זה אומר עליו? מה זה אומר עלינו?
אז עלינו זה אומר יותר. יכולת הקבלה שלנו את השונה ואת האחר היא בהחלט מופלאה. היכולת שלנו לסלוח לפשעי העבר של מישהו שחזר בתשובה ושיקם את עצמו, היא יותר ממופלאה. היא הירואית. ככה אני רואה את זה. סלחנו על טיפשות, על חוסר הבנה של משחק, סלחנו על טמטום אבל בכל זאת הצבענו עבור מישהו שפשוט רוצה לחיות.
שבת שלום וחג שמח לכולם!
יאללה חזרתי למטבח...
אז כן, לקחתי לי רגע פסק זמן, מכל הסירים שעל האש,
כדי לומר בכל זאת כמה מילים על המנצח הראשון של העונה הזאת.
אז כמו כולכם, גם אני קראתי את הביקורות הקשות ובאמת לא חומלות על הפורמט
החדש והטירון למדי של הריאליטי הכי מושמץ בימים אלו.
בהתחלה גם לי היה כל הסיפור מבולבל למדי. רחובות, חנויות, בית פה ואכסניה שם, סוויטה ובריכה וג'קוזי כמעט מיותם. לא הבנתי מי נגד מי ומה בדיוק צריך לעשות ואחרי מה אני צריכה לעקוב.
אבל עד מהרה התבררה המטרה. לאסוף ולאגור כמה שיותר כסף כדי להגיע לגמר.
כל מה שלא היה טוב בתוכנית הזאת כבר נאמר במהלך הלייב והשידורים הערוכים.
משימות לא מאתגרות, תושבים שנקעה נפשם מהר מהמשחק ועוזבים, בקיצור תוכנית שהתחילה עם רגל שמאל.
אבל, יחד עם זאת נתגלו בפנינו כמה דמויות משמעותיות.
דודו, נטע, דומיניק, הודיה, סיגל ודניאל. לא מפליא שאלה הדמויות שהגיעו גם לגמר.
הדמויות שהצליחו להחזיק את הראש מעל המים. כל דמות עשתה זאת בדרכה שלה. דודו באמצעות האסטרטגיה, השנינות, החריפות וההבנה המהירה של המשחק. דומיניק בזכות התמימות הזועקת לשמים של מי שהגיע למשחק שאין לו מושג איך משחקים בו ובזכות העובדה שהוא בא מרקע כל כך קשה, רקע שלא העניק לו שום השכלה, שום עושר של ידע כללי, אפילו לא כישורי הישרדות של חתול רחוב. הדבר היחיד שהוא הביא איתו למשחק, זאת אחות אוהבת ומסורה ולכן לא פלא שהוא התחבר מיד לאדם המבוגר ביותר אשר אותו הוא אימץ כאבא שלא היה לו מעולם ומנואל שהחליפה זמנית את אחותו הגדולה.
הדבר היחיד שדומיניק סחב על גבו מהעבר שלו זה אך ורק את הרצון העז לחיות ולשרוד. הרצון הזה השאיר אותו בחיים לנוכח כל מה שהוא עבר עם הסמים ועם השתיה החריפה. ההבנה הבסיסית היחידה שחדרה לו למוח, שהוא חייב לחיות ולשרוד את החיים האלה שהם לא קלים כלל וכלל. אז ככה בלי שום הבנה של המשחק, בלי שום אינטליגנציה מיוחדת במינה, בלי תיחכום יתר, בלי איזו וורבליות מיוחדת במינה ובלי כריזמה יוצאת דופן ובלי בייגלה מעל הראש, דומיניק הביא את הילד שרק רצה לחיות ולא למות.
ואם יש איזו תעודת כבוד לצופים הישראלים, אז הרי הניצחון של דומיניק היא תעודת הכבוד הזאת. בכל זאת נמצאו מספיק צופים שהתרגשו והתחברו אליו למרות שלא היה לו מושג מה הוא עושה במשחק הזה.
הודיה שיחקה על הדמות היפה והעממית, זאת שמסתגלת כמו חתולת רחוב לכל פח אשפה ולכל פיקניק משובח על שפת הירקון. תוסיפו לזה רומן בין שתי נשים, דבר שעוד לא היה לנו בשום ריאליטי, וכבר יש מתכון מנצח.
נטע הביאה לנו את הדמות הקשוחה והדומעת ללא הכרה וללא שליטה שיודעת היטב לשמור על כספה ומצד שני יודעת היטב למי להעניק מתנות ואת מי לטפח.
היא גם זאת שבסופו של דבר הבינה את המשחק לא פחות טוב מדודו האסטרטג והטקטיקן.
על דודו נאמר כל מה שניתן היה כבר להגיד והדבר היחיד שהפתיע אותי, זאת העובדה שהוא הגיע רק למקום השלישי. אני מאמינה שהוא גם ידע שהוא לא ינצח את המשחק הזה, לכן הוא אמר שוב ושוב שהוא רוצה שהודיה תזכה. שוב פעם, חומת הגנה מפני האכזבה. אז משהו באסטרטגיה המושלמת שלו, לא עבד עד הסוף.
אז בסופו של יום, ניצח זה שקיבל מהצופים בבית את הכי הרבה קולות.
מה זה אומר עליו? מה זה אומר עלינו?
אז עלינו זה אומר יותר. יכולת הקבלה שלנו את השונה ואת האחר היא בהחלט מופלאה. היכולת שלנו לסלוח לפשעי העבר של מישהו שחזר בתשובה ושיקם את עצמו, היא יותר ממופלאה. היא הירואית. ככה אני רואה את זה. סלחנו על טיפשות, על חוסר הבנה של משחק, סלחנו על טמטום אבל בכל זאת הצבענו עבור מישהו שפשוט רוצה לחיות.
שבת שלום וחג שמח לכולם!
יאללה חזרתי למטבח...
יחפונת, אני רק מקווה שימציאו ריאליטי עתידני חדש... ריאליטי
של החיים האמיתיים שלנו שיאמת את הטכנולוגיה החדשנית ושלא יעבדו עלינו שפסח הוא חג החרות ושישחררו אותנו מהמטבח שכפי שציינת את חוזרת כמונו בכל פעם למטבח....משהו עתידני שבמחיאת כף הופ!!! המצרכים מהסופר יהיו בבית ועוד מחיאת כף והמצרכים יהיו במקרר ובמזווה ומחיאת כך נוספת האוכל יהיה מוכן וערוך על השולחן וכו׳וכו׳ וכו׳.... מתי באמת חג הפסח יהיה כשמו כן הוא... חג החרות.... או שהוא רק למתארחים ולא למארחים????
של החיים האמיתיים שלנו שיאמת את הטכנולוגיה החדשנית ושלא יעבדו עלינו שפסח הוא חג החרות ושישחררו אותנו מהמטבח שכפי שציינת את חוזרת כמונו בכל פעם למטבח....משהו עתידני שבמחיאת כף הופ!!! המצרכים מהסופר יהיו בבית ועוד מחיאת כף והמצרכים יהיו במקרר ובמזווה ומחיאת כך נוספת האוכל יהיה מוכן וערוך על השולחן וכו׳וכו׳ וכו׳.... מתי באמת חג הפסח יהיה כשמו כן הוא... חג החרות.... או שהוא רק למתארחים ולא למארחים????
יחפהבפארק11
New member
רינה יקירתי, את מזכירה לי כמה מילים שכתבתי בסדנת כתיבה
לפני הרבה שנים טרום עידן תפוז, התבקשנו לכתוב משהו ממש קצר לכבוד חג החירות ואותי זה נורא הצחיק השילוב של פסח וחג החירות,
אז כתבתי ככה:
"הצחקתם אותה
היא עמדה ליד הכיור והדיחה כלים ביד מיומנת וזריזה. בשמאלה החזיקה את צלחת הפורצלן הסדוקה ובכף ידה הימנית שפשפה היטב את שאריות המזון העיקשות. בחיים, בחיים אל תשאירו חלמון של ביצה להתייבש על הצלחת, מלמלה בינה לבין עצמה.
כתפיה היו מורמות כאשר שרירי צווארה החזיקו בחוליותיה פן ייפול ראשה תלוש אל הרצפה. שנים, שנים שהיא ככה מחזיקה את כתפיה ואת חייה שמא יפלו ויתגוללו על המדרכה.
חג הפסח המתקרב גרם לכתפיה להתכווץ קצת יותר. מבחינתה זה החג הכי משעבד שיש. מחרות לעבדות. שעות אין סופיות של עמידה ליד כיור. שעות של בישולים וטיגונים. מקפיא מלא ירקות ולחם. קצת עוף וכמה חתיכות בשר. שעות של קרצוף. שעות של ניקיון הארונות, המדפים, הספריות העמוסות זיכרונות.
לזרוק או לא לזרוק?
קלטות ישנות בנות עשרים. תקליטים בני חמישים. ספרים בני שישים.
לא זורקת. היא רוצה להיקבר עם הקלטות של שנות השישים.
סיימה לשטוף את הצלחת וקיללה את פרעה וחיל פרשיו."
המנהל אז, התלהב נורא ושם את הקטע הזה בטאג ליין.
לפני הרבה שנים טרום עידן תפוז, התבקשנו לכתוב משהו ממש קצר לכבוד חג החירות ואותי זה נורא הצחיק השילוב של פסח וחג החירות,
אז כתבתי ככה:
"הצחקתם אותה
היא עמדה ליד הכיור והדיחה כלים ביד מיומנת וזריזה. בשמאלה החזיקה את צלחת הפורצלן הסדוקה ובכף ידה הימנית שפשפה היטב את שאריות המזון העיקשות. בחיים, בחיים אל תשאירו חלמון של ביצה להתייבש על הצלחת, מלמלה בינה לבין עצמה.
כתפיה היו מורמות כאשר שרירי צווארה החזיקו בחוליותיה פן ייפול ראשה תלוש אל הרצפה. שנים, שנים שהיא ככה מחזיקה את כתפיה ואת חייה שמא יפלו ויתגוללו על המדרכה.
חג הפסח המתקרב גרם לכתפיה להתכווץ קצת יותר. מבחינתה זה החג הכי משעבד שיש. מחרות לעבדות. שעות אין סופיות של עמידה ליד כיור. שעות של בישולים וטיגונים. מקפיא מלא ירקות ולחם. קצת עוף וכמה חתיכות בשר. שעות של קרצוף. שעות של ניקיון הארונות, המדפים, הספריות העמוסות זיכרונות.
לזרוק או לא לזרוק?
קלטות ישנות בנות עשרים. תקליטים בני חמישים. ספרים בני שישים.
לא זורקת. היא רוצה להיקבר עם הקלטות של שנות השישים.
סיימה לשטוף את הצלחת וקיללה את פרעה וחיל פרשיו."
המנהל אז, התלהב נורא ושם את הקטע הזה בטאג ליין.
יחפונת, גדול!!! איזו כתיבה מלאת כישרון!!!אני
חושבת שרוב משתתפי הפורום כאן בתפוז ואת בעיקר את, מפריכים את הטענה שצופי האח הגדול וכמובן גם 2025 הם אנשים רדודים.... בסביבתי החברים והמשפחה ממש לא צופים בזה ואפילו מגחכים כשאני מזכירה את התוכניות... זו גם הסיבה לכך שאני פעילה בפורום משום שצריך לשמוע עוד דעות ולשתף... הצפייה לבד קצת מתסכלת....
אפרופו פסח... קיימים היום כמה שיפורים להקל על העבדות שאחד מהם הוא השכרת כלים והאפשרות להחזיר אותם מלוכלכים.... (אבל מה עם הסירים והמחבתות וכל כלי הבישול שאיתם מכינים את החג?) אפשרות נוספת הוא קניית אוכל מוכן.... כמובן שאם קונים במקום איכותי והשכרת הכלים הכל עולה הרבה כסף.... אבל לעזאזל הכסף... יותר טוב שילך כאמצעי להקלה מאשר אח״כ לאורטופד בעקבות כאבי גב....
בקיצור, לכל דבר יפ פלוסים ומינוסים.... צריך למצוא את האמצע....
 
 
חושבת שרוב משתתפי הפורום כאן בתפוז ואת בעיקר את, מפריכים את הטענה שצופי האח הגדול וכמובן גם 2025 הם אנשים רדודים.... בסביבתי החברים והמשפחה ממש לא צופים בזה ואפילו מגחכים כשאני מזכירה את התוכניות... זו גם הסיבה לכך שאני פעילה בפורום משום שצריך לשמוע עוד דעות ולשתף... הצפייה לבד קצת מתסכלת....
אפרופו פסח... קיימים היום כמה שיפורים להקל על העבדות שאחד מהם הוא השכרת כלים והאפשרות להחזיר אותם מלוכלכים.... (אבל מה עם הסירים והמחבתות וכל כלי הבישול שאיתם מכינים את החג?) אפשרות נוספת הוא קניית אוכל מוכן.... כמובן שאם קונים במקום איכותי והשכרת הכלים הכל עולה הרבה כסף.... אבל לעזאזל הכסף... יותר טוב שילך כאמצעי להקלה מאשר אח״כ לאורטופד בעקבות כאבי גב....
בקיצור, לכל דבר יפ פלוסים ומינוסים.... צריך למצוא את האמצע....
 
 
יחפהבפארק11
New member
תודה תודה
למותר לציין שאני מסכימה איתך בהחלט בכל מה שקשור לעבודות הבית.
חג הפסח חל תמיד באביב והאביב זאת עונה מועדת לפורענות בעיקר מבחינת כאבי גב ושאר כאבים ראומטיים, כך שהיה יוצא שכל פעם לפני פסח הייתי חוטפת כאבי גב נוראיים וחייבת למצוא כירופרקט טוב או אורטופד משובח. כל שנה ושנה הייתי מגיעה לליל הסדר כשאני תשושה וגמורה וסובלת מכאבים רבים.
השנה, תודה לאל, הכנתי הכל על מי מנוחות, לא הרמתי שוב דבר ולא הזזתי שום כלום והכנתי המון אוכל מבלי להתאמץ יותר מדי ובלי להשתגע. דברים גדולים אפשר לנקות גם אחרי החג. מה גם שממילא יורד גשם כל הזמן...
אז כן, צריך ללמוד למצוא את שביל הזהב וככה באמת שומרים על הגב
למותר לציין שאני מסכימה איתך בהחלט בכל מה שקשור לעבודות הבית.
חג הפסח חל תמיד באביב והאביב זאת עונה מועדת לפורענות בעיקר מבחינת כאבי גב ושאר כאבים ראומטיים, כך שהיה יוצא שכל פעם לפני פסח הייתי חוטפת כאבי גב נוראיים וחייבת למצוא כירופרקט טוב או אורטופד משובח. כל שנה ושנה הייתי מגיעה לליל הסדר כשאני תשושה וגמורה וסובלת מכאבים רבים.
השנה, תודה לאל, הכנתי הכל על מי מנוחות, לא הרמתי שוב דבר ולא הזזתי שום כלום והכנתי המון אוכל מבלי להתאמץ יותר מדי ובלי להשתגע. דברים גדולים אפשר לנקות גם אחרי החג. מה גם שממילא יורד גשם כל הזמן...
אז כן, צריך ללמוד למצוא את שביל הזהב וככה באמת שומרים על הגב
https://www.mako.co.il/tvbee-tvbee-...eIzbKAvgOqk3CSZOorOvqrHfwcRxaBLtAGTvBvJx69k7c
 
לפני חמש שנים הייתי זרוק בתחנה המרכזית, היית רואה אותי ונותנת לי חמישה שקלים
בגיל 9 הגיעה אליו משטרה הביתה, להגיד לו נו נו נו. בגיל 12 דומיניק שרמן כבר נכנס למעצר, לבידוד. בגיל 20, כשהוא עמוק בהרואין, הוא נזרק מטיפול והחליט להפוך את החיים שלו, הפעם באמת. והנה הוא הזוכה של 2025, עם דירה בשווי 1.4 מיליון שקל, ואהבה מסקרנת עם אליסה. התוכנית עבדה, דומיניק ניצח את הסטטיסיקה
אני עדיין טוענת שאכן השינוי בו כביר... אבל בהחלט לא מסתדר
לי עם הפשע ושזרקו אותו ממסגרות שונות שרצו לעזור לו....
אני לא מקבלת את זה שהסתובב עם סכין בגרב... יש גניבות קטנות כדי לשרוד אבל לפי מה שאני מבינה הוא חצה גבולות ואפילו חלם להיות ראש אירגון פשע....
אדם טוב ביסוד שרק רוצה לשרוד לא מגיע לרמות שכאלה....
והדבר המפליא ביותר... איפה הייתה אחותו רימה???? היא גדולה ממנו ב8 שנים...
היא התגייסה לצבא וידעה שיש לה אח ברחובות וישנה בשקט????
עובדה שהיא גדלה באותו הבית ולא נפלה לפשע ...
משהו לא מסתדר לי בסיפור הזה.....
לי עם הפשע ושזרקו אותו ממסגרות שונות שרצו לעזור לו....
אני לא מקבלת את זה שהסתובב עם סכין בגרב... יש גניבות קטנות כדי לשרוד אבל לפי מה שאני מבינה הוא חצה גבולות ואפילו חלם להיות ראש אירגון פשע....
אדם טוב ביסוד שרק רוצה לשרוד לא מגיע לרמות שכאלה....
והדבר המפליא ביותר... איפה הייתה אחותו רימה???? היא גדולה ממנו ב8 שנים...
היא התגייסה לצבא וידעה שיש לה אח ברחובות וישנה בשקט????
עובדה שהיא גדלה באותו הבית ולא נפלה לפשע ...
משהו לא מסתדר לי בסיפור הזה.....
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.