כן. ועדיין, מגיע עת שאי אפשר לשתוק כבר, במיוחד שאתה
מעורב בזה והחברה שלך מואשמת בדברים שישייכים לך ורק לך
אם אני הייתי במקומה זה היה שובר אותי! לא הצעקות, לא העליהום אלא זה שחבר שלי שותק ועוד כאשר הוא יודע שמאשימים אותי במשהו שאין לי חלק בו.
וזאת אני אומרת עם כל הבנתי ואהבתי אליו. וכן, אני אוהבת את דניאל... ומבינה למה הוא לא מתעמת ולמה הוא שותק, ועדיין, קשה לי לקבל.
וזה שלא מגיע לו שיחגגו לו זה נטו מכעס, מחר אני אצטער על זה
אבל ליבי נשבר כשכולם התנפלו עליה על לא עוול בכפה