נשבר לי הלב על סיגל, אין לה תמונות של ילדים להראות
איזה קטע עצוב, היא יושבת מול גולדי ואוכלת לבד
וגולדי מנסה לשעשע אותה ומספרת לה שהדרך הכי טובה להוציא שיר שנתקע לך בראש הוא לללעוס מסטיק...
מהר מאוד הם התרגלו לדבר אל הרובוטים כמו אל בני אדם.
וגם לא אהבתי איך הוא נדחף בין הודיה ללימור שרקדו בבר, והתחיל להימרח עליהן. לדעתי הוא פרש בגלל שכמו שהוא אמר לג'ו האשמאי הזקן שזה מרגיש כמו בפנימיה צבאית שיש רק בנים איתם באכסניה ואף בחורה לרפואה.
כמובן שהצבעתי לה גם בכניסה,
אבל אני מאוד מסכימה איתה שתאונת דרכים שבה "רואים את המוות בעיניים"
משנה את כל תפיסת החיים ב-180 מעלות. זה קרה לי לפני עשרים שנה ואני היום לא אותו בן אדם שהייתי לפני תאונת הדרכים.