חג עצמאות שמח
- פותח הנושא נעמי155
- פורסם בתאריך
מנהלת בניסיון
New member
עם המשפחה
זמנים אחרים
יום העצמאות אמור להבנתי להיות מצויין בה' באייר. היום זה ד' באייר. שמתי לב שגם בלא מעט שנים שעברו, יום העצמאות צוין סביב היום הזה, אבל לא תמיד בו, כנראה בגלל אילוצים (למשל ה' באייר השנה זה יום שישי, אז זה היה מפריע (לפחות לציבור שומר השבת) לחגוג יום שלם, בגלל השבת). הפעם האחרונה שמצאתי שיום העצמאות נחגג בה' באייר, היתה בשנת 2009 (29 באפריל אז).
יום עצמאות שמח ואל תעשו הרבה על האש...
צודק. זו בדיוק הסיבה: כדי למנוע חילול שבת
והסבר מידעי שמספק 'וויקיפדיה':
"מועדו המדויק של החג
במהלך מלחמת השחרור, בכ' בתמוז תש"ח (27 ביולי) נחגג "יום המדינה", שכלל מצעד צבאי בתל אביב. היה זה חג העצמאות הראשון של מדינת ישראל הצעירה[12]. התאריך הזה נבחר מפני שזהו יום פטירתו של בנימין זאב הרצל.
בחוק יום העצמאות, התש"ט-1949, נקבע כי "הכנסת מכריזה בזה על יום ה' באייר כעל 'יום העצמאות' שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה". כבר בשנה השנייה לעצמאות ישראל, ה'תש"י-1950, נתקלו ראשי המדינה בבעיה: ה' באייר חל באותה שנה בשבת, והיה חשש שחגיגות יום העצמאות יגרמו לחילול שבת. בהתייעצות בין הרב שלמה גורן, שהיה אז הרב הראשי לצה"ל, ובין ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, הוחלט כי יש לשנות את החוק, ולקבוע כי יום העצמאות ידחה משבת, ה' באייר, ליום ראשון ו' באייר. באותה השנה החליט משרד הביטחון, בהתייעצות עם נציגי המשפחות השכולות, לערוך את טקסי הזיכרון לחללי מלחמת העצמאותלפני יום העצמאות, ולא ביום העצמאות עצמו כפי שהוצע מלכתחילה. כיוון שיום העצמאות של אותה שנה חל בשבת (ונדחה ליום ראשון), הוקדמו טקסי הזיכרון ליום חמישי, ג' באייר תש"י.
בשנה שלאחר מכן, ה'תשי"א-1951, שוב עלתה הבעיה, משום שה' באייר חל ביום שישי, והיה חשש לחילול שבת בחגיגות. אז תיקנה הכנסת בשנית את החוק, והחליטה כי אם ה' באייר יחול ביום שישי – יוקדם יום העצמאות ליום חמישי ד' באייר (ומובן שיום הזיכרון יוקדם אף הוא ביום אחד, ליום רביעי ג' באייר).
בשנת ה'תשי"ד-1954 שוב חל ה' באייר בשבת, אך הרב הראשי לצה"ל, הרב שלמה גורן התנגד לדחיית יום העצמאות ליום ראשון (כפי שהיה בשנת ה'תש"י-1950) עקב חילולי השבת שהיו בהכנות ליום העצמאות. הכנסת החליטה לתקן את החוק בשלישית, ולקבוע כי אם יחול ה' באייר בשבת – יוקדם יום העצמאות ליום חמישי, ג' באייר (ויום הזיכרון ליום רביעי ב' באייר)[13].
נושא קביעת יום הזיכרון בערב יום העצמאות, על כל השינויים כתוצאה מתזוזת יום העצמאות, עוגן בשנת ה'תשכ"ג-1963, ב"חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל", שעיגן את המסורת שנוצרה ב-15 שנותיה הראשונות של המדינה, ואשר על-פיה טקסי הזיכרון מתקיימים יום לפני יום העצמאות.
בשנת ה'תשנ"ז-1997 חל יום השואה ביום ראשון. גורמי ביטחון טענו שאין אפשרות לעמוד בסידורי האבטחה המחמירים שנקבעו אחרי רצח ראש הממשלה יצחק רבין בפרק הזמן הקצר שבין צאת השבת לטקס הפותח את יום השואה במוצאי שבת. לפיכך תיקנה הכנסת את חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, כך שהוא יידחה תמיד מיום ראשון ליום שני, אך לא קיבלה תיקון דומה לגבי יום הזיכרון. המחשבה כי יום הזיכרון יידחה ליום ה' באייר, עוררה אי נחת בקרב אישי ציבור רבים. הבעיה עלתה מחדש לפני יום העצמאות של שנת ה'תשס"ד-2004, שחל באותה שנה ביום שני. הקושי הטכני לקיים את טקסי יום הזיכרון במוצאי שבת גבר בסופו של דבר, והכנסת קיבלה שני תיקונים נוספים לחוק יום העצמאות ולחוק יום הזיכרון שעל פיו יידחו שניהם ביום אחד אם ה' באייר חל ביום שני.
כיום קובע חוק יום העצמאות את הכללים הבאים: יום העצמאות חל בתאריך ה' באייר, אלא אם כן מתקיימים התנאים הבאים:
אם חל ה' באייר ביום שישי, מוקדם יום העצמאות ביום אחד, ומתקיים ביום חמישי, ד' באייר.
אם חל ה' באייר ביום שבת, מוקדם יום העצמאות ביומיים, ומתקיים ביום חמישי, ג' באייר.
אם חל ה' באייר ביום שני בשבוע, נדחה יום העצמאות ביום אחד, ומתקיים ביום שלישי, ו' באייר.
על-פי כללי הלוח העברי, ה' באייר יכול לחול רק בימים שני, רביעי, שישי או שבת. בהתאם לכללים לעיל, יום העצמאות חל בה' באייר רק כאשר ה' באייר חל ביום רביעי בשבוע, אחרת הוא מוקדם או נדחה.
לקראת יום העצמאות ה-50 קבעה הכנסת, שבנוסף ליום העצמאות שחל בשנת תשנ"ח ביום חמישי ד' באייר, יהיה גם יום שישי, ה' באייר תשנ"ח יום שבתון[14]"
והסבר מידעי שמספק 'וויקיפדיה':
"מועדו המדויק של החג
במהלך מלחמת השחרור, בכ' בתמוז תש"ח (27 ביולי) נחגג "יום המדינה", שכלל מצעד צבאי בתל אביב. היה זה חג העצמאות הראשון של מדינת ישראל הצעירה[12]. התאריך הזה נבחר מפני שזהו יום פטירתו של בנימין זאב הרצל.
בחוק יום העצמאות, התש"ט-1949, נקבע כי "הכנסת מכריזה בזה על יום ה' באייר כעל 'יום העצמאות' שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה". כבר בשנה השנייה לעצמאות ישראל, ה'תש"י-1950, נתקלו ראשי המדינה בבעיה: ה' באייר חל באותה שנה בשבת, והיה חשש שחגיגות יום העצמאות יגרמו לחילול שבת. בהתייעצות בין הרב שלמה גורן, שהיה אז הרב הראשי לצה"ל, ובין ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, הוחלט כי יש לשנות את החוק, ולקבוע כי יום העצמאות ידחה משבת, ה' באייר, ליום ראשון ו' באייר. באותה השנה החליט משרד הביטחון, בהתייעצות עם נציגי המשפחות השכולות, לערוך את טקסי הזיכרון לחללי מלחמת העצמאותלפני יום העצמאות, ולא ביום העצמאות עצמו כפי שהוצע מלכתחילה. כיוון שיום העצמאות של אותה שנה חל בשבת (ונדחה ליום ראשון), הוקדמו טקסי הזיכרון ליום חמישי, ג' באייר תש"י.
בשנה שלאחר מכן, ה'תשי"א-1951, שוב עלתה הבעיה, משום שה' באייר חל ביום שישי, והיה חשש לחילול שבת בחגיגות. אז תיקנה הכנסת בשנית את החוק, והחליטה כי אם ה' באייר יחול ביום שישי – יוקדם יום העצמאות ליום חמישי ד' באייר (ומובן שיום הזיכרון יוקדם אף הוא ביום אחד, ליום רביעי ג' באייר).
בשנת ה'תשי"ד-1954 שוב חל ה' באייר בשבת, אך הרב הראשי לצה"ל, הרב שלמה גורן התנגד לדחיית יום העצמאות ליום ראשון (כפי שהיה בשנת ה'תש"י-1950) עקב חילולי השבת שהיו בהכנות ליום העצמאות. הכנסת החליטה לתקן את החוק בשלישית, ולקבוע כי אם יחול ה' באייר בשבת – יוקדם יום העצמאות ליום חמישי, ג' באייר (ויום הזיכרון ליום רביעי ב' באייר)[13].
נושא קביעת יום הזיכרון בערב יום העצמאות, על כל השינויים כתוצאה מתזוזת יום העצמאות, עוגן בשנת ה'תשכ"ג-1963, ב"חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל", שעיגן את המסורת שנוצרה ב-15 שנותיה הראשונות של המדינה, ואשר על-פיה טקסי הזיכרון מתקיימים יום לפני יום העצמאות.
בשנת ה'תשנ"ז-1997 חל יום השואה ביום ראשון. גורמי ביטחון טענו שאין אפשרות לעמוד בסידורי האבטחה המחמירים שנקבעו אחרי רצח ראש הממשלה יצחק רבין בפרק הזמן הקצר שבין צאת השבת לטקס הפותח את יום השואה במוצאי שבת. לפיכך תיקנה הכנסת את חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, כך שהוא יידחה תמיד מיום ראשון ליום שני, אך לא קיבלה תיקון דומה לגבי יום הזיכרון. המחשבה כי יום הזיכרון יידחה ליום ה' באייר, עוררה אי נחת בקרב אישי ציבור רבים. הבעיה עלתה מחדש לפני יום העצמאות של שנת ה'תשס"ד-2004, שחל באותה שנה ביום שני. הקושי הטכני לקיים את טקסי יום הזיכרון במוצאי שבת גבר בסופו של דבר, והכנסת קיבלה שני תיקונים נוספים לחוק יום העצמאות ולחוק יום הזיכרון שעל פיו יידחו שניהם ביום אחד אם ה' באייר חל ביום שני.
כיום קובע חוק יום העצמאות את הכללים הבאים: יום העצמאות חל בתאריך ה' באייר, אלא אם כן מתקיימים התנאים הבאים:
אם חל ה' באייר ביום שישי, מוקדם יום העצמאות ביום אחד, ומתקיים ביום חמישי, ד' באייר.
אם חל ה' באייר ביום שבת, מוקדם יום העצמאות ביומיים, ומתקיים ביום חמישי, ג' באייר.
אם חל ה' באייר ביום שני בשבוע, נדחה יום העצמאות ביום אחד, ומתקיים ביום שלישי, ו' באייר.
על-פי כללי הלוח העברי, ה' באייר יכול לחול רק בימים שני, רביעי, שישי או שבת. בהתאם לכללים לעיל, יום העצמאות חל בה' באייר רק כאשר ה' באייר חל ביום רביעי בשבוע, אחרת הוא מוקדם או נדחה.
לקראת יום העצמאות ה-50 קבעה הכנסת, שבנוסף ליום העצמאות שחל בשנת תשנ"ח ביום חמישי ד' באייר, יהיה גם יום שישי, ה' באייר תשנ"ח יום שבתון[14]"
כמעט תמיד יש אלטנטיבות...
או לאכול פחות מ"על האש" או לבשל הבשר, גם חלקית, מראש.
נראה לי, בתור לא מומחה לנושא, שזה גם עניין של כמות ואולי זה גם עניין של גנטיקה, כלומר, למרות שידוע שעישון סיגריות מזיק ומסוכן, יש, כמדומני, כאלה שהאריכו ימים (לפחות יחסית) אפילו שעישנו, אבל, בגלל שאיננו יודעים אם אנחנו רגישים או לא (בהנחה שבכלל יש כזאת אי-רגישות), אז נראה לי שעדיף ללכת במקרה זה בגישת "בית שמאי" (המחמירה יותר) מאשר "בית הילל" (הגישה הפתוחה יותר)...
או לאכול פחות מ"על האש" או לבשל הבשר, גם חלקית, מראש.
נראה לי, בתור לא מומחה לנושא, שזה גם עניין של כמות ואולי זה גם עניין של גנטיקה, כלומר, למרות שידוע שעישון סיגריות מזיק ומסוכן, יש, כמדומני, כאלה שהאריכו ימים (לפחות יחסית) אפילו שעישנו, אבל, בגלל שאיננו יודעים אם אנחנו רגישים או לא (בהנחה שבכלל יש כזאת אי-רגישות), אז נראה לי שעדיף ללכת במקרה זה בגישת "בית שמאי" (המחמירה יותר) מאשר "בית הילל" (הגישה הפתוחה יותר)...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.