יהיה יותר טוב לפני שיהיה יותר רע
היה ללברדורית שלנו סרטן עור, שאובחן בטעות כלימפומה, לפני שנה. הלברדורית היתה איתנו 8 שנים (היא היתה בת 12 כשנפטרה, קיבלנו אותה כשהייתה בת 4). הילדים שהיו בני 7 ו-9 כשקיבלנו אותה, ובני 15 ו-17 כשנפרדנו ממנה, גדלו איתה את רוב ימי הילדות שלהם, והיה להם קשה לזכור את עצמם לפי שהגיעה לבית שלנו... בקיצור, כלבת הילדות שלהם.
אנחנו לקחנו גור בערך חודשיים לפני שהתגלה הסרטן, כשחשבנו שיש לנו כלבה זקנה אך בריאה בבית, והמטרה בין היתר, היתה, שהגור יגרום לה ״להשאר צעירה״ עוד כמה שנים. בדיעבד, זה עזר מאוד לכולנו כשחזרנו בידיים ריקות מהוטרינר והיה כאן זנב מקשקש לנחם אותנו... כל כך התרגלנו להיות בית עם כלב, שחיסרון הכלב בפני עצמו היה מוסיף על כאב הפרידה ממנה. ככה, היה מי שישכב על מיטת הכלבים וישתה ויאכל מכלי האוכל ולא עברנו על פני חפצים מיותמים. אם לא תקחו מיד חתול אחר, אז אני מציעה להעלים את החפצים לפני ההרדמה.
זה לא מתאים לכל משפחה, אבל אני מציעה לשקול אימוץ של חתלתול לפני הפרידה ממנה. זה נשמע כמו בגידה נוראה בה, אבל באופן מעשי זה מקל, במיוחד לילדים.
לגבי החתול עצמו, הוא אמור להרגיש הרבה יותר טוב בזמן הקרוב, כמו בביטוי ״על סטרואידים״ ובשלב מסויים ינחת די מהר כשההשפעה תעבור (אמור לעזור לחודש פלוס מינוס)... אם אני מצטערת על משהו בסוף חייה של נונה, זה שהחזקנו אותה 4 ימים יותר מידי, ניסינו עוד סוג של סטרואידים אבל הם כבר לא השפיעו וארבעת הימים האחרונים היו סבל גדול לכלבה ולנו... לסיים את זה בזמן, אין טעם למשוך, לשמחתם, בניגוד אלינו, הם יכולים ללכת בכבוד כשהסוף מגיע.
שולחת לכם המון חיבוקים, החיסרון היחיד בגידול חיות בבית זה שהחיים שלהם קצרים משלנו וצריך להפרד... לדבר לדבר לדבר... לנסות לעזור לילדים להביע את הרגשות שלהם... אם קשה להם במילים אז אולי בציור או בצילום או בכל דרך אחרת אבל לא לכלוא את זה בפנים. וכן, על חית בית מתאבלים כמו על בן משפחה, יהיו אנשים שלא יבינו כמה כואב לכם, כי זה רק חתול, אבל מי שגידל חיה ואיבד חיה יודע שזה תהליך אבל כמו על כל בן משפחה קרוב אחר. אנחנו עשינו טיול אחרי מותה, בשביל ״לחגוג את החיים שלה״, שבמהלכו נסענו לניו המפשייר להר שאנחנו אוהבים, וטיפסנו איתה עליו מספר פעמים, ובראש ההר, מול נוף עוצר נשימה, פיזרנו את העפר שלה והעלנו זכרונות.... היה בכי והיה צחוקים, וזה טיהר את הנשמה של כולנו...
שתעברו את זה בקלות