סרטן (לימפומה) בקיבה

[debby12]

הו וואו

. חתיכת סיפור

אני בטוחה שב-22 שנים שלה איתך היא קיבלה המון אהבה - אל תייסרי את עצמך.

לצערי החתול היחיד שהיה איתנו עד הסוף מת בגיל 9. ונראה שהנוכחי ימות בגיל 7. אין לי מזל עם חתולים. בחיי שאנחנו נותנים להם המון אהבה ויחס טוב.

מה שכן - שניהם הגיעו מהרחוב כבוגרים ואולי ראשית חייהם קיצרה את תוחלת החיים שלהם...

יש לנו עוד כלבת ענק. בתיאוריה יש לנו חתולה נוספת (הידועה בכינויה הביצ' - היא הרבה פחות נחמדה מהשכיב מרע). אבל היא עברה לשכנים לפני שנתיים בערך אחרי שנמאס לה שהשכיב מרע מרביץ לה והכלבת ענק הידידותית מנסה לשחק איתה ולהריח לה מתחת לזנב... באמריקאית זה נקרא: our cat disowned us

 

[KallaGLP]

 

[mal1]

אין הרבה מה לומר חוץ מלשלוח חיבוק ולומר שמותר לדעתי לבכות

גם ליד הילדות. כשהכלב שלנו נפטר (בבית - היה טראומטי אבל היו לו חיים ארוכים מאוד וטובים מאוד ו5 דקות זוועתיות בסוף) - הילדים כבר היו גדולים (14 ו-21) אז לא יכולה לעזור באיך לספר לצעירים מאוד. סביר שהייתי מספרת גירסה מעודנת של האמת.

עצוב

 

[debby12]

תודה לכל העונים/ות, גם בשם

אני והילדות דומעות לפרקים. אב הבית פחות קשור לחתול....

הגוסס נראה הרבה יותר שמח ומאושר עכשיו משהוא מפוטם בשלל סטרואידים, תרופה נגד בחילה ופנסי פיסט. כשנראה שהוא סובל מאוד - נעשה מה שצריך

בינתים בצעד נדיר התרתי לבכורתי לא ללכת לבית ספר היום - היא אמרה שלא הרגישה טוב - ובילתה את היום במיטה עם ה

. בד"כ אני די קשוחה בענייני בית ספר, אבל הפעם החלטתי לותר.... לדעתי זה בעיקר אבל-מקדים ופחות מחלה שלה. על כל פנים - היא והוא התלחששו, התלטפו וצפו יחד בכל מיני סרטונים של חתולים וגורים כדי "לקבל החלטה ביחד בתוך איזה חתול תחזור נשמתו לביתנו אחרי שהוא יוותר על המעטפת החיצונית שבה הוא ארוז כרגע" [זו הגירסה שהיא פיתחה שמקלה עליה].

 

[Midriff]

 

[placid1]

וואוו, מתוקה!

 

[ron1222]

כל הכבוד לאמא ולילדה

ממש עצוב לי לקרוא על המשופם, אבל כמה שהוא עטוף באהבה ובר מזל.... וההתחבקות במיטה, ומתן הלגיטימציה לילדה להיות עצובה ולהיפרד, כל אלו נשמעים לי כדרך הכי נכונה להתמודד.

 

[rachello1]

אני שמחה על ההחלטה להשאיר את הכלב בחצר שלו

 

[John the Savage]

באתי קצת באיחור. אמנם ראיתי את השרשור לפני כמה ימים, אבל אז לא היה לי זמן להגיב באופן ראוי לעניין.

לא זוכר אם את היית בקומונה בזמן שהכלבה שלי נפטרה. אנחנו עברנו סיפור דומה איתה לאחר שחטפה סרטן עצמות ברגל, שזה סרטן מאד אלים בכלבים. לא יודע אם זו נחמה עבורך, אבל מנקודת המבט שלי לפחות טוב שנחסכה ממך ההתלבטות לגבי טיפולים מסובכים ויקרים עם הרדמה וכו'. לפני שזה קרה לשפלוקי, תמיד אמרתי שאני לא מתכוון להוציא סכומי עתק ולהשקיע בניתוחים וכו' עבור כלב, אבל כשזה קרה לשפלוקי, לא הייתי יכול לשאת את המחשבה שהכלבה שליוותה אותי חלק כל-כך משמעותי מהחיים שלי עומדת למות, בייחוד כשהיא נראתה כל-כך בריאה וחיונית לפני שזה קרה. אז השקענו בניתוחים וטיפולים וכו', מה שגם היה הוצאה כספית אדירה בשבילנו וגם לא היה כיף בשבילה. הרופאים אמרו שאולי זה יוכל להאריך את החיים שלה בשנה. אולי. בסופו של דבר נאלצנו להרדים אותה תוך ארבעה-חמישה חודשים. בדיעבד, אילו הייתי יודע מראש איך זה יהיה, לא הייתי עושה זאת.

לגבי איך לדעת מתי, אנחנו ידענו. היא הלכה ודעכה, ובערך יום לפני שהרדמנו אותה, דיברתי על זה עם אישתי ובפעם הראשונה דיברנו על הרדמה כעובדה שתקרה בקרוב. ואז למחרת היא לא היתה מסוגלת לעמוד על הרגליים. עטפנו אותה בשמיכה, הכנסנו אותה לאוטו והבאנו אותה לוטרינר. ואמרנו לה שלום. זה היה רגע מאד מאד קשה, אבל ידענו שהיא כבר במצב שאין שום אפשרות אחרת.

 

[debby12]

תודה שכתבת

לא קראתי בתקופה ההיא בקומונה אבל אני זוכרת את השם שפלוקי.

גם בלי הטיפולים הנוספים - אפיזודת המחלה שלו שנמשכת בערך 3 חודשים תעלה לנו בסביבות 2500 דולר... בערך שמונה ביקורים אצל וטרינרים רגילים (כולל השוחטים שפתוחים 24 שעות ביממה ומקבלים בלי תור וגובים בהתאם - כי בני הבית נכנסו להיסטריה כשהוא הקיא דם לראשונה), 250 בדיקת דם (שהוציאה אותו בריא כמו שור עם כבד וכליות של אליל), 150 תרופות ואינפוזיה, 900 רופא מומחה + הדמיות/צילומים - שסוף סוף אמרו לנו מה יש לו, אוכל רפואי מיוחד וההרדמה שתעלה 200 בערך). כאב הלב - בחינם....

חולקת רק כדי שלא תרגיש שטעית בענק - זה עולה הרבה גם ל"מחפפים" כמונו שהפסיקו עם טיפולים בשניה שקיבלו את האבחנה.

גם אנחנו כבר יודעים. זה קרוב מאוד מאוד.

לקחתם כלב/ה אחרת אחר כך?

 

[John the Savage]

לא שזה עוזר לכאב הלב

אבל בשביל קנה מידה, אנחנו הוצאנו בערך פי 7 מזה ... הניתוח עצמו עלה "רק" 5000 דולר, וכשהחלטנו לעשות את זה, חשבנו שזה כמה שנצטרך להוציא. ואחרי הניתוח ניראה שהיא מתאוששת יפה, אלא ששבוע אחרי זה היה לה היפוך קיבה (bloat). לא ברור איך זה קרה ואם יש קשר לניתוח הראשון, כי זה לא משהו שמדברים עליו בתור סיבוך אפשרי לניתוח. אבל היינו צריכים לעשות לה ניתוח חירום נוסף בשביל להציל את החיים שלה. ואחרי הניתוח השני היא נשארה הרבה יותר חלשה ... ואז גם הגיעו כל מיני הוצאות נוספות. פחות או יותר בכל ביקור אצל וטרינר בתקופה הזו יצאנו עם עוד חשבון של 500-1000 דולר.

לגבי כלב חדש, לקח לי זמן להתגבר על שפלוקי ... לפני כחצי שנה אימצנו גור של כלב רועים אנגלי עתיק, אבל אז התברר שאישתי אלרגית לפרווה שלו. זה היה קצת מפתיע עבורינו, מכיוון שאישתי אמנם אלרגית לחתולים אבל לא היתה אלרגית לכלבים אחרים עד אז. אחרי 10 ימים של התלבטויות בעניין, כשהבנו שזה בוודאות הגור ולא משהו אחר, החלטנו שעדיף להחזיר אותו מוקדם מאשר לאחר שנתקשר אחד לשני. החזרנו אותו לאדם ממנו קיבלנו אותו, ומכיוון שזה היה אדם פרטי ולא עמותה או חנות, הרגשנו שאנחנו עושים את הדבר הנכון (בעיקר כשראינו כמה הוא שמח לראות שוב את אמא ואח שלו).

אנחנו מתכננים לאמץ כלב אחר בהקדם, אבל עדיין לא עשינו את זה.

 

[debby12]

וואו

- באמת יקר. החתול שלנו ז"ל.

כנראה שבאמת יצאתי בזול.

הרדמנו אותו ביום רביעי בלילה. היה עצוב מאוד מאוד - אבל מכבד ורגוע, ואין לי ספק שזה היה הזמן הנכון (הוא סבל, הקיא המון קצף ודם, לא אכל ימים ....). הוא היה מחובק ומלוטף עד הסוף.

כמו בשיר -- הכל נגמר

. https://www.youtube.com/watch?v=IsEs_4lipQ0