סיכומולמות מהיר מפאת חוסר זמן:
דניאלה גורביץ' על מצרפי המקרים
- פעם ראשונה שלי, מצוינת.
גלי גולן על מב"כ (לראשונה בכנס גדול לדעתי) - מצוינת כרגיל.
עמרי אסקרלי בפאנל מנהיגות בשר"ה - פעם ראשונה שלי, וואו.
הילה פלג ובבילון - טוב ששתיהן חזרו לכנסים. קיבלתי חשק מטורף.
אורן ירמיה על באטמן - פעם ראשונה שלי, מגניב. חששתי מהרצאה קומיקסית מדי כיוון שאני לא בקטע. ויצאה הרצאה מצוינת גם לכאלה שהם לא בקטע.
הר החורבן האפל (של האבדון!) - בד"כ אני חושש ממופעי אילתור או ממופעים שבנויים על השתתפות קהל, שיכולה להיות מאוד בעייתית. משום מה החלטתי הפעם לסמוך על הממליצים (על אף האינטרסים המנוגדים שלהם) ולהכנס לאירוע השני מבין השניים. היה מצוין וגאוני. כיוונו גבוה מאוד והצליחו לעמוד במשימה המורכבת, עם עבודה מטורפת של כל המעורבים. ואורי ליפשיץ עילוי. ואהוד מימון מלך. זהו. וחבל שלא הייתי גם בערב הראשון.
תודה לשני שותפיי להרצאה המשולשת, היה טוב.
כרגיל היו אירועים שמאוד רציתי ופספסתי משלל סיבות, או מרצים שמאוד רציתי לראות ודיברו על דברים שאני לא מכיר מספיק. לא נורא, תמיד יהיה עוד כנס.
הצעה לסדר היום - לבטל את אירועי הסיום האלה (ואם יש, גם אירועי פתיחה). סתם אירוע חינמי ששואב את כל הקהל מהאירועים המקבילים בתשלום, אירוע שלרוב ריק מתוכן ממשי למעט הכרזה על זוכים בתחרות זו או אחרת. הכרזה כזו ראויה למעמד מיוחד, אין ספק. השאלה היא האם זה שווה אירוע של חצי שעה שככל הנראה פוגע באירועים אחרים, בני שעה או שעתיים.
ותודה אחרונה לעיריית תל-אביב-יפו הנפלאה, שככל הנראה רוצה לעודד תיירים לחוות ולהרגיש את הלב הפועם של חלק משכונותיה המפוקפקות. אין הסבר אחר לעובדה שיש תחנות שקווי לילה אינם מגיעים אליהן כבר חצי שנה, ועדיין נושאות את מספר הקו, ויש תחנות שקווי לילה כן מגיעים אליהן כבר חצי שנה, ולא נושאות את מספר הקו. התיירים המאושרים זוכים להמתנת שווא בלילה הקריר התל-אביבי-יפואי, בליווי חוויות מפוקפקות שלא יימחו במהרה מצד תושבי העיר (הלא-זרים, למען הסר ספק).
לא רוצה לחשוב מה עושים אנשים חסרי סמארטפון שאין להם למי להתקשר בשעה שתיים לפנות בוקר. עיר ועירייה לתפארת.
דניאלה גורביץ' על מצרפי המקרים
גלי גולן על מב"כ (לראשונה בכנס גדול לדעתי) - מצוינת כרגיל.
עמרי אסקרלי בפאנל מנהיגות בשר"ה - פעם ראשונה שלי, וואו.
הילה פלג ובבילון - טוב ששתיהן חזרו לכנסים. קיבלתי חשק מטורף.
אורן ירמיה על באטמן - פעם ראשונה שלי, מגניב. חששתי מהרצאה קומיקסית מדי כיוון שאני לא בקטע. ויצאה הרצאה מצוינת גם לכאלה שהם לא בקטע.
הר החורבן האפל (של האבדון!) - בד"כ אני חושש ממופעי אילתור או ממופעים שבנויים על השתתפות קהל, שיכולה להיות מאוד בעייתית. משום מה החלטתי הפעם לסמוך על הממליצים (על אף האינטרסים המנוגדים שלהם) ולהכנס לאירוע השני מבין השניים. היה מצוין וגאוני. כיוונו גבוה מאוד והצליחו לעמוד במשימה המורכבת, עם עבודה מטורפת של כל המעורבים. ואורי ליפשיץ עילוי. ואהוד מימון מלך. זהו. וחבל שלא הייתי גם בערב הראשון.
תודה לשני שותפיי להרצאה המשולשת, היה טוב.
כרגיל היו אירועים שמאוד רציתי ופספסתי משלל סיבות, או מרצים שמאוד רציתי לראות ודיברו על דברים שאני לא מכיר מספיק. לא נורא, תמיד יהיה עוד כנס.
הצעה לסדר היום - לבטל את אירועי הסיום האלה (ואם יש, גם אירועי פתיחה). סתם אירוע חינמי ששואב את כל הקהל מהאירועים המקבילים בתשלום, אירוע שלרוב ריק מתוכן ממשי למעט הכרזה על זוכים בתחרות זו או אחרת. הכרזה כזו ראויה למעמד מיוחד, אין ספק. השאלה היא האם זה שווה אירוע של חצי שעה שככל הנראה פוגע באירועים אחרים, בני שעה או שעתיים.
ותודה אחרונה לעיריית תל-אביב-יפו הנפלאה, שככל הנראה רוצה לעודד תיירים לחוות ולהרגיש את הלב הפועם של חלק משכונותיה המפוקפקות. אין הסבר אחר לעובדה שיש תחנות שקווי לילה אינם מגיעים אליהן כבר חצי שנה, ועדיין נושאות את מספר הקו, ויש תחנות שקווי לילה כן מגיעים אליהן כבר חצי שנה, ולא נושאות את מספר הקו. התיירים המאושרים זוכים להמתנת שווא בלילה הקריר התל-אביבי-יפואי, בליווי חוויות מפוקפקות שלא יימחו במהרה מצד תושבי העיר (הלא-זרים, למען הסר ספק).
לא רוצה לחשוב מה עושים אנשים חסרי סמארטפון שאין להם למי להתקשר בשעה שתיים לפנות בוקר. עיר ועירייה לתפארת.
