רק כי נוי ביקשה...בסדר, נתפקד...
נוי טוענת שאני צריכה להיות יותר רצינית ביחסי לפורום הזה, היא לא אמרה את זה במילים המדוייקות או בכלל בעצם ואפילו שיתפה פעולה עם רוב היציאות הדביליות שכתבתי כאן, אבל זה מסוג הדברים המשפיעים עליי (כמו החפירות שהיא טרם פירסמה
), בקיצור איך שלא יהיה החלטתי שאם אני במילא כאן לפחות ארגיש חלק משרשור שאני לא הדוברת היחידה בו (שמדברת בעיקר עם עצמי ועם נוי, אז למה בעצם אני צריכה שרשור?
)...
אני אוהבת לדבר רק באמצעות סמלים, אז נתחיל- המקרא נכתב בהודעה המקורית שבישרה על ההתפקדות...
: אי שם מעבר לקשת, במקום בו כנראה באמת צריך לגלוש על הקשת כדי לגלות את קיומו...
: מציקה לנוי. מציקה בכללי. כותבת הודעות כאלה ואז לא מבינה למה מסתכלים עליי עקום...
: כל השלושה וגם הרבה דברים אחרים, למשל אס.אמ.אסים, תוויות של מוצרים וכתוביות בסרטים/סדרות.
: נענה בדיפלומטיות? "ובכן, בכל אחד מהם מצאתי דברים טובים יותר וטובים פחות".
: הטציות, העורבני החקיין המקורי (לא קטניס, לא הסיכה, המקור!), החתול של קטניס וסינה שלא מקבלים יחס ראוי ואפילו פורום משלהם, זו סיבה למחאה חברתית אמיתית.
:"חייבים לדבר על קווין","הרצח הראשון שלי", "המדריך של צ'ראלי ג'ו ג'קסון- איך לא לקרוא" (מבריק!) וגם ההוא שברח לי השם שלו שנוי המליצה עליו כמה פעמים, הוא באמת בסדר, תנסו.
: 'להיות אריקה', 'touch' (מומלץ!!!!), 'האוס', 'קרוב רחוק', 'הורים במשרה מלאה', 'אחת שיודעת', 'סמאש','על טבעי', 'יומני הערפד', יש עוד אבל זה נראה כאילו אני רק רואה טלוויזיה כל רגע פנוי וזה לא נכון אז נעצור כאן.
: זה שאני חיה בו תמידית נחשב?!... על העבודה הרבה שהשקעתי בצפייה ב'משחקי הרעב' עבור החניכת פר"ח שלי כבר סיפרתי, הסרט בו גילמתי את כל התפקידים היה חוויה בפני עצמה.
: מצאתי סיכה מספיק דומה למשהו שארצה להוביל איתו מרד בעתיד... הסתבר שזה סתם קליפס עם פרח.
: לקבל את מה שנוי ביקשה להיות רצינית בהודעות ולהשקיע כאן.
: הודעות בכמה צבעים- כחולות ארוכות, אדומות מנוקדות ושחורות מגוונות. הודעות שכועסות על תפוז שקטע/מחק/הרס משהו. הודעות של חג שמח. הודעות כמו ההודעה הנוכחית שלי שתגרום לי לשאול את עצמי מיד לאחר השליחה "למה לעזאזל שלחתי הודעה כזאת כשאני לא שיכורה ולא כלום?" ואז להתנחם שהיא תיעלם מתישהו בארכיון...
: אולי מתחת למפת השולחן כי את השלדים שהחבאתי בארון.
: "אז עכשיו זה הזמן לעשות פה בלאגן, מגדול עד קטן שחבל פה על הזמן" (יובל המבולבל בפואטיקה ראויה, עד ההמשך המוצלח יותר "ועכשיו כולם עושים קופים...סוכריות קופצות...מכונות כביסה..." על אף שהוא הפלה את מדיח הכלים והשטיח אני מפרגנת לו). "איך קרה ששנים ועוד אין לי פוסטר של
?" אכן תהייה שמצדיקה מסר.
עברתי את מבחנוי?