בואו ננחש מי
השבוע

באמת...?

אצלי זה נובע משריפה שהיתה לנו.

בגיל 12 בערך אני ושני אחים שלי שהיו ממש קטנים אז נשארו בבית בהגחת דודה שלי שעישנה כמו קטר..
יום אחד אחי האמצעי מצא את דרכו לגפרורים שלה, והתחילה שריפה מהחדר שלו לשאר הבית ( במזל גדול מאד לא קרה לו כלום )
דודה שלי עצמה נכנסה למן הלם ולא ממש תפקדה , ואני גררתי את אחים שלי החוצה מהדירה, אחד היה בן 4, והשני תינוק בעגלה..

ברחתי לשכנים שהזמינו מכבי אש ויצא בלאגן מכל זה, מזל שיצאנו בלי פגע ( לפחות פיזי ) - אבל אני מאד לא מסוגלת להיות ליד אש.
לא מדליקה נרות חנוכה שזה החג הכי אהוב עליי, לא נוגעת בגפרורים, לא קומזיצים, לא להבות של תנור וכו' וכו'....

ממה זה אצלך?
 

haych

New member
וואו!!

כל הכבוד על התושיה! מזל שזה נגמר רק בנזק לרכוש.

אצלי הסיבה קצת טיפשית... גם כן בגלל שריפה, רק שהיא קרתה בחלום... היה חנוכה, הייתי בת 5 בערך והיה לי חום גבוה שגרם לסיוטים. בחלום חלמתי שהנרות חנוכה נפלו ושרפו את כל הבית, ושסבא וסבתא שלנו הגיעו אלינו באמצע השרפה ונשרפו גם הם... זה היה מהחלומות המאוד מוחשיים האלה, והוא היה כמו סרט עם מעברונים בין סצינות (בדמות שקית שקדי מרק שמתפזרים על כל ה"מסך" ואז עוברים לחלק אחר בעלילה...)
התעוררתי מהסיוט ורצתי להעיר את ההורים שלי. אבא שלי ירד איתי על הידיים כדי להראות לי שהנרות כבויים, אני ממש זוכרת את זה טוב. וזהו... מאז נכנס בי הפחד. אני לא מדליקה נרות או מצתים. אצל ההורים שלי בבית יש תנור נפט ישן-שצריך לפתוח את הצינור כדי להזרים נפט ואז לזרוק גפרור בוער. אז חוץ מלהדליק את הגפרור צריך גם להוריד את היד לעומק התנור בזמן שהגפרור דולק, כי אחרת הוא יכבה מהמכה שהוא יקבל מהנפילה -אז אם אני לבד אני מעדיפה לקפוא מקור ורק לא להתמודד עם הגפרור.
 
נשמע נורא


האמת שכילדה היו לי כמה סיוטים מוחשיים שאני זוכרת עד היום את עצמי קמה ורצה להורים, בטוחה שהחלום הוא מציאות אחרי שממש ׳חייתי׳ אותו. כך שמבינה אותך..
אני לא מסוגלת אפילו לגעת בגפרורים.. בטח שלא להתחיל להדליק. רוב הזמן הבעיה הזו עם האש לא מפריעה לי ביום יום, אבל נרות חנוכה.. תמיד קצת מחזיר אותי אחורה.
 
רוג'ר טיילור - קווין...
אבל לא רק.

יצאתי עם מתופף , משהו בהם פשוט ממגנט אותי לגמרי
 
למעלה