זו הרעת תנאים
בהתחשב שעד כה היה קו בתדירות גבוהה במרחק הליכה לתושבי ק. ים ג'. המתנה לאוטובוס ומעבר למטרונית שכולל המתנה (כאשר בין לבין יש צורך בחציית לפחות כביש אחד במעבר מרומזר), משמעו נסיעה תוך המתנה ארוכה יותר. אם נכניס לחישוב את הנוסעים להדר שחסכו החלפה במרכזית המפרץ, הזמן נשאר אותו דבר במצטבר. אם נחשב זמן נסיעה לכל חלק אחר בחיפה, זמן הנסיעה הכולל אמור להיות ארוך יותר, והאבסורד הוא שכמעט כל נסיעה פרברית מקרית ים ג' תדרוש 2 מעברים ו־3 קווים! זה יותר מדי לנסיעה פרברית. המטרונית גם תוכננה ב'חוכמה' לעקוף את מרכז ניצן, שהינו נקודה מרכזית (אם לא המרכזית) בקרית ים, למרות שהמסלול קרוב מאוד וניתן היה להכניס אותה לשם ולהוציא אותה בחזרה דרך רחוב צה"ל לשדרה הראשית.
לגבי קריית ביאליק, במסגרת העברת הנת"צ למרכז הכביש, בוטלו כל התחנות שאינם צמודות לצמתים, ונוצר פער מרחק גדול בהרבה מהתבקש בין התחנות הקיימות. זה כבר סיפור ישן, אבל משמעו פגיעה משמעותית בנוסעים שאינם גרים קרוב לצמתים הראשיות.
אני צופה פריחה משמעותית של מוניות השירות בעקבות פתיחת המטרונית, בייחוד בקו ק. ים ג' - הדר / העצמאות. אם יהיה מסלול מהיר דרך כביש 22 (המכונה 'כביש 58') וגשר פז, יהיה למוניות השירות Feature ששום מטרונית (שלא עוברת בק. ים ג' ובצומת חלוצי התעשייה ('רמי לוי')), ובנוסף עושה סיבוב משמעותי דרך ציר ההסתדרות, מרכזית המפרץ וצומת הצ'ק פוסט) לא תוכל להתחרות, מבחינת זמן נסיעה ונוחות (נסיעה ללא מעברים)
הערת אגב נוספת, אני רואה את התחבורה הציבורית בין הקריות (ביחוד המערביות) לחיפה, ככזאת שאין בה שום כדאיות למשתמשי רכב פרטי, בגלל הסיבוב הארוך דרך צומת הצ'ק פוסט בכל נסיעה לחיפה, במקום נסיעה דרך כביש 22 המהיר (נסיעה של 10 דקות ברכב פרטי מול 50 דקות בתח"צ). המטרונית לא תוכננה כדי לפתור את הבעיה הזו (ולדעתי היא מרעה את השירות יותר מאשר מקלה, בגלל הצורך במעברים נוספים בהשוואה למצב כיום), ועל כן אין לצפות למעבר נוסעי רכב פרטי לתח"צ בעקבות הפעלת המטרונית. לעומת זאת, קו הרכבת הפרברי קריות - חיפה שזמן הנסיעה בו קצר או משתווה לנסיעה ברכב פרטי בתוואי המקביל, זוכה להצלחה רבה במעבר נוסעים מרכב פרטי (כולל שכירים במשכורת גבוהה יחסית, כדוגמת רופאים מבית החולים רמב"ם בבת גלים, עובדים במת"מ ועוד).