סוף שבוע כבר כאן

[ניריתסקוטלנד]

איזה כייף.

 

[forglemmigej]

כל כך הרבה דברים קרו ננסה לקצר

נתחיל מזה שמאז שנוראייג'אן אייר מפעילה את הקווים ישראל-דנמרק במחירים לא שפויים של 250 -300 דולר כל בני משפחתי היקרים חוגגים על זה. הבנים היו בראש השנה חזרו למספר ימים עקב התחיבויות של עבודה וגם אצלי וחזרו שוב בסוכות למעט שבוע וחצי חופשה שלקחתי בקיץ לא לקחתי בכלל כל השנה ,בגלל חופשת אוקטובר בבתי הספר הרבה אנשים לקחו גם חופש ופגשתי אפילו כמה בדרך בזמן החופשה. למרות ששהו פה מספר שנים לא היינו אף פעם בביקור לעומק בקופנהגן, אני בכלל לא סובלת ערים גדולות וכל התופעות שנלוות לזה אבל מה לא עושים כדי לשמח אותם. לקחנו דירה בסידור של אייר בי אנ בי זה אמנם סידור מאד זול אבל צריך לדעת מראש שזה מגורים בדירה של מישהו וצריך להתחשב . הדירה היתה ממוקמת במקום פנטסטי עם תחבורה ציבורית מעולה לכל מקום , מסעדות מגוונות ובעיקר "אתניות" אם אתם יורדים לסוף דעתי

חנויות שפתוחות עד עשר בלילה ,למזלי הרע הטיסה מישראל איחרה ולכן הביקור במסעדה התבטל אך הספקנו ללכת ללידל ולקנות במחיר המגוחך של 90 שקל אם הופכים לעברית מוצרים ממש רבים לא יאומן איך עובדים על אנשים בארץ עם יוקר המחיה.
לאחר שהסתדרנו בדירה קמנו בבוקר כשהכינונו לבד את ארוחת הבוקר עם מה שרצינו ומתי שרצינו ונסענו לעיירת נופש מדהימה בשם דרוור (Dragør ) שרואים ממנה את הגשר לשבדיה הגשר שהוא הגיבור המרכזי בסדרה המטופשת הגשר , יש שם שכונה שמורה מהמאות 13-16, למעשה מי שבנה וייסד את העיירה הקסומה היו הולנדים שהוזמנו על ידי משפחת המלוכה כדי לשפר את התזונה שלהם , בסוגריים, יהודים גם הוזמנו כמה מאות אחרי זה על ידי משפחת המלוכה כי הם היו טובים בכסף ..הבתים הם בסגנון הולנדי ושמורים להפליא, גם התעלות הרבות שנמצאות בקופנהגן הן יוזמה של ההולנדים האלו מדרוור שניסו להביא את הFEEL של אמסטרדם לקופנהגן , ככה זה באורופה כולם מושפעים מכולם לא תמיד צריך להמציא את הגלגל, היתה רוח חזקה והגלים במרינה הקטנה כמעט הפכו את היאכטות זה גם היה מראה קסום. אחרי זה חזרנו לעיר והלכנו לכריסטיאניה שזו שכונה של אנרכיסטים שפלשו אליה בשנות השבעים והשאירו אותה כשמורה של ילדי פרחים שטרם התבגרו , הילדים אהבו ,אותי זה השאיר עצובה שיש מקומות שתקועים בעבר סתם. אחרי זה הלכנו לכנסיה מדהימה ששוכנת בכניסה לכריסטיאניה ובפנים ראינו פתאום כתובת בעברית ליד אחד הפרסקות, בגלל זה אני אוהבת את הדנים, אחרי זה הגיע הכומר ושאלנו אם אפשר לטפס בחוץ למגדל הכנסיה ואפשר לראות את כל העיר מלמעלה, אך היות והיתה רוח חזקה זה היה בלתי אפשרי פתאום הוא אומר שמעתי שאתם מדברים עברית, אני הייתי מתנדב בקיבוץ שנתיים בשנות השבעים וזו היתה תקופה הכי יפה בחיי, עוד סבה למה אני אוהבת את הדנים..
אמשיך מחר הספור עוד לא תם.

 

[forglemmigej]

...Previously on

ועכשו נדבר על אוכל סקנדינבי שיש לו עדנה בשנים האחרונות, פשוט התגלה שאפשר לשבץ עשבים ותבלינים מקוריים במזון שמכינים , דההה, הרי במזרח התיכון זה מנהג של אלפי שנים לאכול מכאן ועכשו, מרגישים שלועסים את האדמה המקומית על שלל טעמיה אבל כשנותנים לזה שם כמו המטבח הנורדי זה נשמע איכותי (מלה שנואה עלי ואובררייטד), הלכנו לאכול בקניון דוקא זה נשמע כמו קייטרינג בחתונות מפעם ,אבל התברר כהצלחה מסחררת, הקניון נמצא במקום שהיה פעם איזה מפעל שפשט את הרגל ופשוט איזה יזם קנה את הבנין על שלל הדברים שהיו בו והפך לקניון, הוא מאד אפור ונראה כמו מקום שאנשים בעלי צוארון כחול מחוספסים משהו הולכים לעבוד בו בבוקר עד שעות מאוחרות לפני שמדינת הרווחה נכנסה לענינים ,אבל היום יש שם רשתות שרואים בכל מקום והניגוד הזה מדהים, המסעדה היא גם מנות אבל גם מזנון עם אכול ככל יכולתך והאוכל בבופה היה משהו שלא רואים כל יום, כל המטבח הדני על שלל גווניו , סלמון טרי , שרימפים זעירים מגרינלנד , הרינג ברטבים שונים מקארי ועד רוטב אדום, עופיונים , שיפודי פרגיות זעירים, פרוסות מהחיה ההיא במצבי צבירה גריליים שונים, סלטים מעשבים מקומיים משובצים בגבינות שונות מחלומי ועד פאטה (אגב הפאטה הדנית היא הטעימה ביותר לטעמי), תפוחי אדמה בתיבולים מדהימים, כל מיני סלטים לא מזוהים, פרוסות אננס טריים, תפוזים ואשכוליות, יוגורטים עם רוטב פירות מעל , פנקייקס עם שלל טופינג והחגיגה היתה כל כך מהממת שאי אפשר היה להפסיק לאכול לכל זה צורף קנקן מים עם פרוסות ליים בפנים וכל זה ב-180 שקל עם מתרגמים לעברית לשלושה אנשים רעבים. עכשו, מה שמיוחד במקום הזה הוא שאין להם פרסומות בעיתון או ברשת, לא מראיינים אותם בטלויזיה הכל מפה לאוזן מאנשים שנמאס להם מהפלצנות המטבחית בשנים האחרונות, הכל טרי טרי ועשוי לעילא למי שבכל זאת מזדמן לקופנהגן אז הנה הכתובת :http://www.cafedallevalle.dk/english.html
בערב הלכנו לצפות בלהקה גרמנית מדהימה בכל קנה מידה עם השם ההו-כה-גרמני 17 היפים , הסגנון של הלהקה הוא כשל בלקן ביט אבל הרבה יותר נעים , השיר פה הוא מקונצרט מ2006 אבל הושמע גם בערב כשהיינו וכולנו מתנו מעונג צרוף , הם משלבים גם קטעים של כליזמר שמאד פופולרים באירופה.
למחרת הלכנו לבת הים והיו שמה מליון תיירים סינים האם ידעתם שהסינים הם היפנים החדשים, לאחר מכן הלכנו לStrøget שזהו אחד המדרחובים הארוכים באירופה והקמתו בשנות הששים הביאה לשינוי פני העיר מבחינת כלי רכב ולקיחת שטחים של כבישים לטובת רוכבי אופניים ,באמת המון אנשים רוכבים לעבודה או סתם ככה אפילו שרים וראשי ממשלה ושופטים בעליון.
חנות אחת שבתה את ליבי במדרחוב העיצוב שלה בטח נעשה על ידי ארכיטקט וכיאה לחנויות מהסוג הזה מחירים לא מוצגים בחלון
אחרי זה נסענו ליוטלנד והם נסעו לברלין ושוב חזרו, ושוב חזרו לארץ

 

[Mottek]

השבועיים שלי

אז היו לי שבועיים קצת עמוסים והייתי צריכה קצת זמן לעצמי.
הטוב - הגדול קיבל הקלות מבית הספר. אנחנו ממש שמחים עם תוצאות המפגש ואנחנו מקווים שזה יעזור לו ולנו ויוריד מאיתנו קצת את הלחץ.
הלא נורא - הצטרפתי לeducation committee בבית ספר של האמצעי. עוד לא עשיתי כלום, נראה מה יהיה הלאה.
הרע - התפוצצתי על הגן של הקטן והייתי ממש קרובה בלהוציא אותו משם אחת ולתמיד. הם החליטו לעשות את הopen house בקולומבוס דיי בשעה חמש בצהריים ונתנו לנו התראה של פחות משבוע (קיבלנו את ההודעה ביום שני אחר הצהריים). בנוסף זה אמנם יום חופש והגן סגור, אבל רוב מקומות העבודה עובדים כרגיל (הגן אגב פתוח עד חמש וחצי ביום רגיל ויש שם ילדים). בקיצר התלוננתי על כך שבעלי לא יכול להגיע בגלל הסיבות האלו והתגובה של מנהלת המשרד היתה משהו בסגנון של למי שחשוב מהילדים שלו יימצא את הדרך להגיע. חצופה! קבעתי פגישה עם הבעלים לעוד אותו הערב ודיברנו איתם על כל הדברים שהפריעו לנו בגן (אם כבר אז כבר). הרגשנו שמשקיבים לנו ומסתבר שמנהלת המשרד מפחדת ממני, ואני אם אתם שואלים אותי ממש לפלפית אולי זה הבדלי תרבות