סוקי, בוא רגע!

ראית מה זה קוקסינל

קודם כל שניהם הכי טראש שיכול להיות (ואת משום מה שרופה על זה)
שנית הינה דוגמא למה שקורה כשאת מקדמת סיפוריה זוועה ובהלה על רציחות ואנסים
כל בחורה מבוהלת עד לשד עצמותיה מכלום ושומדבר
פשוט זה פחד חרדה ואבדון אישי לחיות ככה
&nbsp
אני רואה מלא בחורות שהולכות ברחוב אפילו באור יום ואיך שעובר לידן גבר הן נבהלות ושומרות את התיק, כאילו הן חיות בגטאות
כואב לי עליהן באיזה מצב של פחד הן חיות בו, ולחינם, על כלום, הרי השיחת טלפון הזו לחברה זה רק דימיוות של ביטחון,
עדין לא שמענו עדויות על רוצחים ואנשים ואנסים שלא מפריעים לקורבנות שלהם בשיחת טלפון
אז בחייאת, זה לבחורות חסרות מוח שרואות טלויזיה ואת הטראש הזה כל היום, פחד מכל אדם !
מה עם קצת לחיות...?
מה עם הרעיון המקסים הזה של פשוט לחיות ולהיות אתה ביקום ככה בכיף שלך בשלווה ונחת...?
שכחתם מה זה...?
&nbsp
תשמעי את הימנית תראי שהיא אומרת שהן רוצות תחושה של ביטחון
רק תחושה, לא ביטחון ממשי
שגם איפה זה מעיד שהיא נמצאת....?
באיזור(פנימי) של פחד וחוסר אונים
&nbsp
ואברי הקוקס הזה ישר זרק את המכנה המשותף שזה גברים מאנייקים מאיימים עליהן (מחשבתו )
ואפילו העמה הימנית אמרה לו שזה לאו דווקא
&nbsp
בקיצור עוד טראש של אנשים חסרי מוח
 

dori78

New member
כמה אתה צפוי, אין דברים כאלה!

1. הגיע הזמן, לרגל המעבר למגורים משותפים עם האשה - שתפסיק לקלל בכל תגובה שלך.
אתה יכול להביע התנגדות לדברים גם בלי לקרוא לאנשים בשמות גנאי.

2. קוקסינל זו המילה בצרפתית ל"פרת משה רבנו".

3. תשאל את האשה על זה, מעניין מה היא תגיד לך.
מה שבטוח - גם אתה, כמו אברי, כנראה לא מסוגל להבין את זה.
אתה מוזמן לשאול את הבחורה שנאנסה ע"י ארז אפרתי, שסתם היה שיכור וחרמן, אפילו לא עבריין מועד,
מה היא חושבת על העובדה שהוא יצא לחופשי לפני יומיים וממשיך את חייו בלא מפריע.

4. אני דווקא לא מפחדת ללכת לבד ברחוב וגם לא משתמשת בשיחת טלפון מדומה כדי להרחיק תוקפים פוטנציאליים.
אולי זה בגלל שאני בטוחה ביכולת שלי להתגבר לבד על תוקפים מזדמנים,
אולי זה בגלל שאני סקפטית לגבי השיטות של לדבר בטלפון או כל דבר אחר להציל אותי ממישהו שהחליט להתביית עלי.
אבל כן, בראיונות עם אנסים שתקפו קורבנות מזדמנים הם הודו, שבחרו את הקורבנות לפי שיטה מאוד ברורה.
לא היה מדובר בנשים שלבשו חשוף או דברים דומים, אלא בנשים שהאנס הניח שיהיה לו קל להשתלט עליהן פיזית ושאף אחד לא יידע שהן נעלמו לכמה זמן.
 

puma141

New member
הגזמת. רצת בנעלי עקב, ומישהו נתן

לך כאפה בראש, כי לא נענית להתחלות שלו.....:) שכחת?

את לא מפחדת דורי? לא מאמינה לך...
 

dori78

New member
זה שחוויתי הטרדה מינית לא אומר שאני מפחדת.

יש הבדל בין כעס לבין טראומה ופחד.

אני די בטוחה שגם את כמוני, אם חלילה תגיעי לסיטואציה, לא תעלבי אלא תכעסי על התוקף ותגייסי את כל הכעס הזה כדי להכנס באם-אמא שלו בבעיטות.
אבל לצערי רוב הבחורות גם קטנות וחלשות ממני פיזית וגם נעלבות וקופאות בשוק יותר מאשר כועסות.
כשאת תוקפת מתוך עלבון לעולם לא תצליחי לפגוע כמו מתוך כעס (את זה למדתי כשהלכתי מכות עם אחותי הקטנה בגיל צעיר והיא ניצחה...)
 

puma141

New member
חחח האמת להגיד לך? אין לי

שמץ.
כרגע אני כן חושבת שאת צודקת, מבחינה תיאורטית-אני אעוף עליו בכל הכח!
אבל את גם שומעת מבנות על התאבנות במקרים כאלה....על סוג של שיתוק.
אז אני לא יודעת מה יהיה *אמלההההההההה* חלילה במצב כזה.
חוץ מזה-ההוא נתן לך כאפה וברחת! מה? לא החזרת לו....בתכלס.
 

dori78

New member
ההוא

ניסה ולא נגע בי והחלטתי שעדיף לי לעוף משם כמה שיותר מהר.
מי שמוריד לי כאפה חוטף חזרה.
 

DogsPCI

New member
הלו דורי, מה שלומך היום?


&nbsp
אמממ... זה ממש מצער לשמוע על כל המקרים האלה, ורק אתמול או שלשום מישהי כתבה על זה בפורום חסרי נסיון.
הלוואי יום אחד המצב הזה ישתנה, וזה גם אפשרי... אבל לא במציאות שלנו :).
&nbsp
אממ... אני חושב שאני מבין אותך הייטב פה בדיון עם פומה, כי זה בדיוק השטח שלי :) ואולי הזדמנות לתת קצת ממני :). מסביר את הדברים שלכן במילים שלי... ברשותכן :).
&nbsp
&nbsp
בכל סיטואציה שיש בה איום - יהיה רכיב של פחד! אלא אם כן אתה לא-אנושי :).
&nbsp
אז הפחד קיים, לפחות מתעורר ומתריע - סכנה!!
&nbsp
במצב סכנה יש שתי אפשרויות לבחור מהן, ועוד אפשרות אחת - שתכפה עלינו במידה ואף-אפשרות מהשניים שניתן לבחור מהן - לא פותרת את המצב.
&nbsp
אז שתי האפשרויות היחידות לבחור מהן, הן - בריחה או תקיפה. לא ניתן להתעלם, ולא ניתן להשלים/להכנע-חיובית - לסיטואציה.
&nbsp
כל עוד יש אפשרות לבריחה, אז חייבים לנסות אותה קודם... אלא אם זה יסכן אותך עוד יותר.
וברגע שאין אפשרות לברוח, אז האפשרות היחידה הקיימת היא - מלמחה.
&nbsp
אבל, ואבל ענק!! כדי לתפקד בזמן-אמת, בשעת לחץ - אתה צריך להיות מאומן! צריכה להיות כבר קיימת בך "תבנית-הפעולה" הנכונה, ואתה רק מיישם אותה. מי שהרגע בפעם הראשונה מוצא את עצמו ב"זמן אמת" לרוב לא ידע מה לעשות - מבחירה!! בשלב מסויים תחושת המצוקה תכריע... ויכולת הבחירה נלקחת מאיתנו...
&nbsp
וז מגיעים למצב שנכפה עלינו - שכמו תמיד תחת כפיה - תחושת חוסר-אונים, והנגזרות שלה.
&nbsp
חוסר-אונים זה מצב שיכול להתגלגל לכמה מקומות:
&nbsp
1. קפיאה - משמע - אכן נפילה לחוסר אונים! - המצב הנפשי הכי גרוע שאדם/כלב יכולים לחוות.
&nbsp
2. מנגנון הגנה - זעם. מה שאת מתארת דורי, לפחות לפי התפיסה שלי - זה את מנגנון ההגנה האחרון והכי "פרימיטיבי" שקיים - זעם! וכן מלחמה מתוך זעם היא חריפה הרבה-יותר מאשר מלחמה אחרת :).
אם כי בזעם יש איבוד שליטה מוחלט... שזה אומנם חלק מעוצמה של "זעם", אבל יש גם מחיר... כי הוא עדיין חלק מחוויה של חוסר-אונים.
ולכן העצה ללכת וללמוד הגנה עצמית היא מצויינת, כי בהנחה ואכן האדם מגיע לרמת אימון שדי מבטיחה לו "נצחון" על פני יריב ממוצע... הוא יכול לבחור בזמן סכנה - להלחם, אך מתוך שליטה, ולא מיתוך תחושת חוסר אונים.
&nbsp
3. התפתחות של חרדות דכאונות וכו' בהנחה וחווינו חוסר-אונים מסוג שהו...
&nbsp
&nbsp
&nbsp
עכשיו לגבי אברי וכולם פה... האם זו בעיה/שאלה מגדרית?
&nbsp
התשובה היא - זה ממש לא רלוונטי!
ואם כן, אז מה? אז נשמיד את כל הגברים כי חלק מהם דפוקים?
&nbsp
יש מחדל אחד ואחד בלבד! של ההנהגה! ושל דמויות סמכות!
&nbsp
יש רק פתרון אחד שיחזיר את **האמון*** לנשים ואנשים!
הידע שהחוקים והכללים מתקיימים - תמיד!
&nbsp
אני לא אמור לתת אמון באנשים זרים, כן?
אני אמור לתת אמון בהנהגה שתדאג לבטחוני!
הסיבה היחידה שאני יכול לבטוח באחר היא - שהוא כפוף לאותם החוקים שלי בדיוק!
ולכן הוא צפוי, ולכן יש סדר, ולכן ניתן לחיות בלי פחד.
&nbsp
וככל שמתרבים המקירים בהם אנשים "שברו את החוקים" - אז מתעורר חוסר אמון באחרים - ובצדק!!
זה שהם נתפסו אחר כך... (או שלא!!), נענשו אחר כך... (או שלא!!), לא תורם כלום לתחושת חוסר האמון שמתעוררת בנו.
&nbsp
בקיצור, הדבר הכי חשוב ליצירת להקה זה - אמון!!
ברגע שהאמון הלהקה נשבר - אין יותר הנהגה...
יש רק "כאילו"... בשטח - כל אחד לעצמו...
&nbsp
בכדי לספק אמון - הכללים צריכים להיות זהים לכולם - תמיד! ונאכפים מייד!
איפה שוטרי-מקוף? איפה משמר-אזרחי (אני זוכר כשהייתי קטן, היו לא מעט...), איפה ההתערבות של שאר "האזרחים" שחשוב להם לשמור על הכללים והסדר? היום כבר אין תחושת חברה, כל אחד לעצמו...
וזה גם לא מפתיע - תראי איך נראים המנהיגים שלנו...

&nbsp
אז זו ממש לא בעיה מגדרית... זה הכי רחוק מזה שיכול להיות :)).
 

DogsPCI

New member
ואם לא הייתי ברור...

&nbsp
את/אתה כאזרח או חלק מלהקה - לא אמור למצוא את עצמך במצבים כאלה מלכתחילה!!! - זה פאק של המנהיגות ושל דמויות הבמכות!
וגם אם קרה מצב שכזה - אמורה להגיע התערבות מיידית - אחרת - פאק של ההנהגה, של דמויות הסמכות, ןשל החברה כולה :).
&nbsp
&nbsp
 

puma141

New member
התזה שלך הזו ללהקה-

לא תואמת את המציאות:)
אני רואה אותה קצת כסוג של בריחה....כי היא לא יכולה להתקיים! אלא אם אתה חי עם אלו שמאמינים בתזה
הזו שלך......
העניין הוא שהיא לעולם לא תהיה תואמת למציאות..
זה אומר מבחינתי, שלעולם לא תחיה את עצמך לגמרי-כי אתה תלוי בלהקה......
 

DogsPCI

New member
היי פומה, מה המצב??? :)))

&nbsp
לחלוטין צודקת, לא תופסת במציאות שלנו - הגדולה :).
&nbsp
זה בדיוק המקום שאתמול כתבתי לך - שיש צורך להתאים דברים מסויימים למציאות, ושתיאוריות חייבות לעמוד במבחן המציאות - אחרת הן לא שוות הרבה :)).
&nbsp
משמע - אני מסכים איתך לחלוטין! לא חידשתי לי פה, לצערי :)).
&nbsp
אבל!!! זה שזה פחות אפשרי ב"עולם-הגדול", זה לא אומר שזה חסר ערך :).
&nbsp
בלדעת איך לבנות קבוצה בצורה נכונה, ולהתנהל בצורה נכונה - ובשאיפה להגיע להרמוניה/איזון - יש יתרונות עצונים :)). גם זוג זו קבוצה/להקה, וגם משפחה זו קבוצה/להקה, וגם חברים קרובים זו קבוצה/להקה, וגם חלק ממקומות העבודה יכולים שם להתגבש לקבוצה/להקה. ובכל הנ"ל, לדעת את הדרך "הנכונה" (לדעתי ומנסיוני) - זה יתרון ענק!
&nbsp
מה גם! שבכך שאתה חייב ליצור איזון בקבוצה/בלהקה - אתה קודם נדרש ליצור איזון בעצמך :))
אחרת כל נסיון שלך להשפיע - רק יתרום לכאוס :).
אצה קודם צריך לזהות שיש פתאום כאוס, להכיל את הכאוס בתוכך, לאזן את עצמך - ואז לפנות לאזן את הסביבה... :). וזו חוויה אישית עצומה, לדעתי :) שגם מלמדת אותך באמת איך להגיע לקשר-חברתי ברמה הגבוהה ביותר :))
&nbsp
אז לא עם כל העולם, כי מה לעשות שרוב האנשים חיים לפי החוקים שבא-להם באותו הרגע...
אבל עם חלק, והחלק המשמעותי - אתה יודע לעשות את זה נכון... לפחות בתיאוריה :).
&nbsp
&nbsp
 

puma141

New member
אז גם האיזון שלך

תלוי בקבוצה, שבעצם עדיין לא קיימת בכלל, ולא רלוונטית למציאות? חחחחחח
תאוריה.
אז כל חייך תחיה מתוך אמונה בתאוריה-שהיא בעצם סוג של "מדעית",
כי הסכמנו שהא לא רלוונטית למציאות? :)

אתה יכול להתיחס לזה כאל תאוריה/אוטופיה רצויה. לא כדרך חיים. היא בלתי אפשרית במחוזותינו..
סע לטיבט. הבנתי ששם זה הכי קרוב לזה.......מבחינת החברה:)
אם זה מה שאתה ממש מאמין בו-חפש את הקבוצה שאתה רוצה להשתייך אליה....
 

DogsPCI

New member
את ממש טועה לחלוטין :)). ולצערי לא הבנת כלום :)))

&nbsp
מה שאני מדבר עליו - נבחן במציאות לא אחת :))
ועובד מצויין...
&nbsp
אי-אפשר להגיע להרמוניה עם כל זר ברחוב - כי לצערי בכדי להגיע להרמוניה אתה צריך ששני האנשים יפעלו לפי אותם כללים. אפשר היה, אבל לצערי, אנשים יותר עסוקים בעצמם מאשר מעניין אותם אחרים :)).
&nbsp
אבל עם מי שזה כן מעניין אותו - אז אתה יודע איך יוצרים את זה נכון! ובסביבה הקרובה שלך אתה יכול לבנות ולהתנהל נכון.
&nbsp
וכן, אם תמצא את עצמך לבד בעולם - אז תהיה בודד! ואז תיישם את התיאוריות של הנזירים הטיבטיים - כי איזו ברירה יש לך? ותודה על הטיפ :) הייתי אגב בעבר הרחוק במנזר טיבטי לשבוע :)). וזה היה בדרום הודו בכלל :)))
&nbsp
&nbsp
ולסיום, ודבר נוסף שאת מפספסת... :).
אני לא באתי בתלונות, כן?
לא אני התראיינתי וסיפרתי שאני פוחד ללכת בלילה, כן?
&nbsp
אבל מקור הבעיה, והדרך לפתרונה - הם בעיני "נכונים", גם אם לא מתאימים "לחברה" בה אנו חיים! אם כי - ברי ביצוע :). ולא בכפיה משטרתית חלילה... חחח... אלא בחינוך, אבל חינוך - ערכים, אחדות, לכידות!!
&nbsp
וכמובן אם יש לך דרך אחרת להחזיר לנשים ואנשים את האמון והביטחון להסתובב בלילה ללא חשש - תתקבל בברכה :)).
&nbsp
&nbsp
 

puma141

New member
אוטופיה.

שאני בעדה:) אם תצליח-אני יותר מאשמח......

איך תהפוך את העולם? החינוך, שאני מסכימה איתך בו-לא תלוי רק בחינוך שלך.
אתהיכול לגעת ולהצליח-לא לשנות הכל..
ואגב-את זה אתה יכול לעשות גם כיחיד- ולהיות יותר שלם, איך שאני רואה את זה.
 

DogsPCI

New member
חחח :))) באמת אוטופיה, שחייתי אותה לתקופה :))

&nbsp
אבל אני בהחלט מודע למציאות... אולי קצת יותר מידי...
ואין לי כוונות לנסות ולהלחם בטחנות רוח :))
&nbsp
בעבר כשעבדתי עם כלבים, אכן אחד המוטויים שלי היה - "משנים את העולם, כלב, כלב" (והכוונה כמובן - דרך הכלב משנים את הבעלים :) ).
&nbsp
&nbsp
תשמעי, לא צריך הרבה, שוב...
אתה בעיקר חי ומושפע מהסביבה הקרובה שלך...
ואם היא טובה ויציבה - אז בסך הכל לך יהיה יציב וטוב... וחופשי! :).
&nbsp
לבנות זוגיות ומשפחה בצורה נכונה, והוגנת - זו הדרך אלל האושר מבחינתי :))
&nbsp
מתח כתב בשרשור אחר שזוגיות ומשפחה אמורים להפוך להיות - ה-פרוקייקט של החיים שלך!!!
לא כולם חייבים לרצות את זה, אבל אני מסכים איתו לחלוטין!!
&nbsp
עכשיו, ספר הנחיות לבנות זוגיות ומשפחה מישהו קיבל?
איזו-שהי הדרכה? או שכל אחד מנסה ורואה מה שיצא לו?
&nbsp
אני בטוח שלמתח יש ספר הנחיות - בהתאם למסורת היהודית :)
אז הוא מסודר!! :)))
&nbsp
ואנחנו החילוניים? לפי מה בונים זוגיות ומשפחה?
למישהו יש מושג?
&nbsp
אז אני רוב חיי בניתי די כו כולם,
מנסים, מקווים לטוב,
מדברים על זה עם אחרים וקוראים איזה ספר בעניין...
&nbsp
אבל למזלי, וללא תכנון מוקדם - אלא מתוך הכרח המציאות - נאלצתי ללמוד איך לשקם התנהגותית את הכלבה האישית שלי! ומשם העניינים התגלגלו... ומה אני יודע? יש חוקים וכללים מצויינים, שלמדתי על הדרך.
שיכולים לעזור מאוד למי שלוקח את הזוגיות והמשפחה כפרוייקט של החיים שלו, ורוצה להצליח בזה...
או לתקן את מה שלא עובד.
&nbsp
אני יכול לספק תמונה "חדשה" ויחסית מדוייקת על יחסי הכוחות בזוגיות, ועל איפה הם יצאו מאיזון... ובגדול גם יודע איך לתקן את זה - אבל לא נוסה על אנשים :). אין לי סמכות לטפל באנשים, וגם לא את הרצון :).
&nbsp
זהו, התיאוריה שלי היא על יחסים בין אישיים, חיים בלהקה בשלום... לא משהו מהחלל החיצון :).
מה גם ששמעת רסיס פה ורסיס שם... :)))
 

DogsPCI

New member
ואגב... ולדעתי, מה שאני מדבר עליו - הוא המציאות :)))

ומה שמרבית בני האדם "עושים" - זו הבריחה :)))
&nbsp
תשמעי, כשאתה עובד עם בעלי-חיים, אתה מחובר לאדמה, ולטבע - לא יעוזור כלום!!
ואם אתה רוצה להצליח איתם, ובלי לשבור את נפשם - אז אתה חייב לחזור קצת "למציאות"...
&nbsp
וזו אותה המציאות בין אם אתה עובד עם כלב, חתול, סוס, או אריה...
והכוונה בעובד זה לא - "מאלף חיות", אלא יוצר להקה, יוצר קשר..
&nbsp
&nbsp
 

DogsPCI

New member
בקיצור... עם גברת "אני רוצה שוקולד" מהמטוס,

&nbsp
הדרך שלי לא תעבוד :)))) יודע מה אני אמור לעשות, אבל אין לי סמכות לכך :)))
&nbsp
אבל גברת "אני רוצה שוקול", גם לא תצליח להוליך כלב, וגם לא לרכב על סוס - אלא אם היא תקבל עזרה רצינית מאוד!!! (סוס! אני רוצה שתלך קדימה!! אתה שומע!! שילמתי על הרכיבה הזו, ועכשיו אתה הזונה שלי!!! לך קדימה! שומע? לך קדימה!!!.).
&nbsp
אז מי מאיתנו בורח מהמציאות ומי חי במציאות??
&nbsp
אישה מבוגרת שיוצאת משליטה בגלל שוקולד, או איזו פגיעה שהיא הרגישה בכבוד שלה...
פחחחח.... זו המציאות לדעתך?? זו התגלמות האדם? או שזו בריחה למקומות הכי חשוכים שיש?
&nbsp
 

puma141

New member
יודע מה?

כן. גם איתה.
שמעתי את הסליחה שלה...אני מקבלת אותה. אני יודעת שהיא למדה את הלקח שלה,
אני יודעת שדרכה-למדו עוד הרבה את הלקח שלהם לעתיד.
אני מאמינה לסליחה שלה, אני באה מהבנה שאולי..ככה גידלו אותה.
אולי זה היה שיעור עבורה..שיעור לחיים.

כן. אני מקבלת את הסליחה של גב' שוקולד.....
ביררתי עם עצמי-למה? מאיפה זה בא? אז היא לא חונכה על ברכי הנימוס האולטימטיבי. יש הרבה דברים גרועים
בחברה שלנו- ואין אשמים...התפקיד שלי כאדם-לנסות להבין, לבדוק אם אני מאמינה או לא..
לא לבוא ממקום נעול, אטום.

אני סולחת לגב' שוקולד.
 

DogsPCI

New member
אני לא שמעתי את הסליחה, ולכן גם לא יכול להתייחס לזה...

בכל מקרה, מי דיבר על לסלוח או שלא?

דברתי רק על מי חי במציאות ומי בורח...

אז את בעצמך פה אומרת לי - תתחשב בה, היא לא מאה אחוז במציאות...
.

ולגבי לסלוח? אם הכוונה אמיתית - זו החובה שלך כמנהיג או כחבר להקה לכבד מייד!
הסליחה היא השם שלך למה שאני קורא לו כניעה-חיובית...
וכניעה-חיובית חייבת להתקבל מייד - כי היא ההתנהגות החברתית היחידה! :).

להבין? אני בהחלט יכול להבין... במקרה שלה זה לא הגיע מפחד! מחוסר-אמון! אלא מדומיננטיות-אגרסיבית - פגיעה בכבוד! שהצריכה אותה לתקוף ולהשפיל כללית משיהו אחר... ובסוף גם להגיע כבר למצב "מלחמה".

מי אשם?
אולי היא לא בחרה להגיע למצב הזה בו היא חיה היום,
אבל לא נראה לי שהיא גם בחרה לא להגיע אליו, או לצאת ממנו!

עם כלבים - אין אשמים!
הכלב אף-פעם לא אשם, כמו עם ילדים!
מי שאשם זה או המציאות/יד-אלוהים או המבוגר האחראי!

עם אנשים מבוגרים, החל מגיל מסויים אני מצפה מהם לקחת אחריות על מי שהם, על הדעות, הערכים, ודרך ההתנהלות שלהם!! ולפתח קצת מודעות עצמית, חברתית, סביבתית וכל מודעות חיובית אחרת...

:).

אני גם לא אומר שהיא חסרת תקנה, רק שאני מאוד בספק ש"עונש" אחד שהיא קיבלה ישנה לה את החיים ואת ההתנהלות "הנחמדה" שלה :)).
 

puma141

New member
לא הבנת חחח "היא לא במציאות"?

איך זה מתקשר למה שכתבתי...

בכל מקרה-בחרת בדרך הקלה:) זו המסקנה שלי.
להתמודד-עם מי שמראש אין לך צורך לברר אם הוא "אשם" או לא.. בע"ח.
למה? בני אדם שעושים דברים לא טובים-לדון אותם מידית? בלי לנסות לחשוב מה הוביל אותם,
למה הם שם...לנבור קצת?
אתה קצת בורח...מההתמודדות מול בני אדם.
אם אתה שואל אותי-מצאת מפלט לאוטופיה שלך-בבע"ח. :) סוג של.

לגבי השורה האחרונה שלך- תראה את הסליחה שהיא ביקשה, ואל תקבע לפני זה כלום.
שינויים נעשים לאט. שכחת את הסבלנות שדיברנו עליה אתמול?
 
למעלה