ועוד משהו... סליחה, כמות הדברים שיש להתיחס אליהם היא
לצערי עצומה...
 
את כותבת - "בכל מקרה-בחרת בדרך הקלה
![Smile :) :)]()
זו המסקנה שלי. להתמודד-עם מי שמראש אין לך צורך לברר אם הוא "אשם" או לא.. בע"ח.".
 
ראשית - בעלי חיים - אף פעם לא אשמים. על זה כל המאלפים שאני מכיר מסכימים.
שנית - כן כתבתי שיש "אשמים" - הבעלים. מצטט - "מי שאשם זה או המציאות/יד-אלוהים או המבוגר האחראי!".
 
ודרך אגב, הבעלים הוא עיקר מי שאני בא לעבוד איתו, לא על הכלב...
![Smile :) :)]()
.
 
אז איך את מגיעה למסקנות שלך?
 
אני יכול בקלות לדעת מי הצד שיוצר את חוסר האיזון.
אשם זה רק אם הוא עושה את זה בכוונה-רעה, על מנת לפגוע.
במקרה של שוקולד - כן, היא עשתה זאת במטרה לפגוע, והיא מבוגרת, ולכן אשמה!
לא צריך להוציא אותה להורג - אבל היא אשמה, לכן היא גם ביקשה סליחה. לפחות זה אמור לעבוד ככה
![Smile :) :)]()
).