רק בספרות?
עשיתי 5 יחידות בספרות, תנך, היסטוריה, גיאוגרפיה ואנגלית.
ועשיתי את את הספרות ב3 שבועות כך שאני לא יודע אם גם אני הייתי שורד בבית ספר.
אבל אולי בכיף שלי ולנתח יצירות מדהימות באמת ולא המדכאות כמו שלומדים. אבל אני חייב לומר שכן היו כמה יצירות ממש מדהימות שלמדתי בספרות.
למשל כינורו של רוטשילד של אנטון צ'כוב שהוא אחד הסיפורים המדכאים EVER. "סיפור של אשכנזים מתים כאלה" כפי שיש שנוהגים לומר.
ובאמת סיפור דיכאון אבל הוא מ'זה נוקב ומדהים ועם מסר נשגב.
וגם ב5 יחידות הכל עשיתי מלמעלה אבל הייתה מסה מעניינת של א.ב. יהושוע על בעיות האסתטיות של ספרות השואה וגם כל מיני סיפורים מעניינים. זכור לי המתה של מופאסאן אם אינני טועה.
לא הייתי קורא את כל דון קיחוטה מעבר למה שהייתי צריך אבל עדיין היה מענייןן לקרוא ולהבין את הרעיון.
והאמת שאפילו קניתי את "מחכים לגודו" של בקט כי איכשהו היה לי פנטזיה לגלם את ולדימיר אבל אח"כ כבר לא שרדתי את המחזה הזה בקריאה כי הוא היה אבסורדי מדי ואני לא חסיד של מחזות האבסורד או כנראה שאין לי נפש של שחקן שמסוגל לקרוא מחזות.
דווקא השבוע הייתה לי שיחה עם חבר שקרא קצת שיר של אש ושל קרח והיה לנו דיון על הדמויות שם ועל המורכבות כי אין ספר שגווני האפור שולטים שם בטירוף כזה. שלא לדבר על יתרונות ספרותיים אסתטיים.
היה תענוג לנתח ולכתוב על יצירה שממש דיברה אליך.
הנה אתה ממש נהנית והתרשמת מדוסטוייבסקי וזה לא משהו שהרבה מבני גילך יכולים לומר. בקיצור צריך משהו שמתחברים אליו ואז זה זורם ואפשר לנתח בלי סוף. כי יש ספרים איכותיים ומבדרים.
גם שובר שורות זה גם איכותי וגם מבדר.
ואגב הכנתי לך חינוך קולנועי למחר....
עשיתי 5 יחידות בספרות, תנך, היסטוריה, גיאוגרפיה ואנגלית.
ועשיתי את את הספרות ב3 שבועות כך שאני לא יודע אם גם אני הייתי שורד בבית ספר.
אבל אולי בכיף שלי ולנתח יצירות מדהימות באמת ולא המדכאות כמו שלומדים. אבל אני חייב לומר שכן היו כמה יצירות ממש מדהימות שלמדתי בספרות.
למשל כינורו של רוטשילד של אנטון צ'כוב שהוא אחד הסיפורים המדכאים EVER. "סיפור של אשכנזים מתים כאלה" כפי שיש שנוהגים לומר.
ובאמת סיפור דיכאון אבל הוא מ'זה נוקב ומדהים ועם מסר נשגב.
וגם ב5 יחידות הכל עשיתי מלמעלה אבל הייתה מסה מעניינת של א.ב. יהושוע על בעיות האסתטיות של ספרות השואה וגם כל מיני סיפורים מעניינים. זכור לי המתה של מופאסאן אם אינני טועה.
לא הייתי קורא את כל דון קיחוטה מעבר למה שהייתי צריך אבל עדיין היה מענייןן לקרוא ולהבין את הרעיון.
והאמת שאפילו קניתי את "מחכים לגודו" של בקט כי איכשהו היה לי פנטזיה לגלם את ולדימיר אבל אח"כ כבר לא שרדתי את המחזה הזה בקריאה כי הוא היה אבסורדי מדי ואני לא חסיד של מחזות האבסורד או כנראה שאין לי נפש של שחקן שמסוגל לקרוא מחזות.
דווקא השבוע הייתה לי שיחה עם חבר שקרא קצת שיר של אש ושל קרח והיה לנו דיון על הדמויות שם ועל המורכבות כי אין ספר שגווני האפור שולטים שם בטירוף כזה. שלא לדבר על יתרונות ספרותיים אסתטיים.
היה תענוג לנתח ולכתוב על יצירה שממש דיברה אליך.
הנה אתה ממש נהנית והתרשמת מדוסטוייבסקי וזה לא משהו שהרבה מבני גילך יכולים לומר. בקיצור צריך משהו שמתחברים אליו ואז זה זורם ואפשר לנתח בלי סוף. כי יש ספרים איכותיים ומבדרים.
גם שובר שורות זה גם איכותי וגם מבדר.
ואגב הכנתי לך חינוך קולנועי למחר....
