דברים שהייתי אומרת לעצמי
- פותח הנושא גמדים קטנים
- פורסם בתאריך
מה שאני אומרת לעצמי היום בעצם,
וזה שמעט זה הרבה יותר טוב מכלום ( זכויות לסוזי על הראשונה מבין אלה שלא יצאו בכלל )
שלאף אחד ממש לא איכפת איך אני נראית על האופניים / כשאני רצה
שאני עושה ספורט בשבילי. רק בשבילי
גם בשבילי שיעורי הספורט היו סיוט מתמשך. הצלחה בספורט היתה קריטריון עיקרי להצלחה חברתית אצלנו. ההשפלה בלהישאר אחרונה שבחרו לקבוצה ( לא משנה איזו ) חרוטה בי עמוק.
הריצות עוררו בי פחד שלא אצליח לחזור לקודת ההתחלה. ממש פחד. כדורי המשחק - היה לי ברור שהם ינחתו בסוף על הראש שלי ( עד היום זה ככה .... )
וזה שמעט זה הרבה יותר טוב מכלום ( זכויות לסוזי על הראשונה מבין אלה שלא יצאו בכלל )
שלאף אחד ממש לא איכפת איך אני נראית על האופניים / כשאני רצה
שאני עושה ספורט בשבילי. רק בשבילי
גם בשבילי שיעורי הספורט היו סיוט מתמשך. הצלחה בספורט היתה קריטריון עיקרי להצלחה חברתית אצלנו. ההשפלה בלהישאר אחרונה שבחרו לקבוצה ( לא משנה איזו ) חרוטה בי עמוק.
הריצות עוררו בי פחד שלא אצליח לחזור לקודת ההתחלה. ממש פחד. כדורי המשחק - היה לי ברור שהם ינחתו בסוף על הראש שלי ( עד היום זה ככה .... )
חולת המירוץ
New member
את יודעת שאת כבר יוצאת את נהנית...
אצלי הבעיה הגדולה היא לצאת, לקום לבד ב"חצי" לילה ולצאת לבד לאימון..
אחרי שכבר עליתי על האופניים או שנכנסתי למים, אני כבר נהנית...
אצלי הבעיה הגדולה היא לצאת, לקום לבד ב"חצי" לילה ולצאת לבד לאימון..
אחרי שכבר עליתי על האופניים או שנכנסתי למים, אני כבר נהנית...
זה רק תירוץ
באופן כללי זאת אמירה שאני אומרת לעצמי בהרבה הקשרים אחרים אבל הסיפא שלה הוא העיקר מבחינתי - "זה רק תירוץ, הכל עניין של סדר עדיפויות"
בהקשר של הספורט זה בעיקר אימוני איכות.
יכול להיות שלא בא לי או לא מתאים לי אבל מבחינתי אין דבר כזה להגיד שאני רוצה ולא לעשות. אני כנראה לא רוצה מספיק כדי שזה יקבל את העדיפות הרלוונטית.
וזה גם סדר להבין את זה שמשהו הוא כרגע לא בעדיפות שמאפשרת להגיע אליו אבל צריך להכיר בזה.
באופן כללי זאת אמירה שאני אומרת לעצמי בהרבה הקשרים אחרים אבל הסיפא שלה הוא העיקר מבחינתי - "זה רק תירוץ, הכל עניין של סדר עדיפויות"
בהקשר של הספורט זה בעיקר אימוני איכות.
יכול להיות שלא בא לי או לא מתאים לי אבל מבחינתי אין דבר כזה להגיד שאני רוצה ולא לעשות. אני כנראה לא רוצה מספיק כדי שזה יקבל את העדיפות הרלוונטית.
וזה גם סדר להבין את זה שמשהו הוא כרגע לא בעדיפות שמאפשרת להגיע אליו אבל צריך להכיר בזה.
שאני לא אתן לעצמי למות
לפני שניסיתי להגשים את החלום שלי... לפחות מרתון 1 בחיים.
מאז שהייתי בת 14 הייתי ספורטאית, רצה ריצות ארוכות, בצבא נפצעתי ועברתי שני ניתוחי ברך, אחרי לידת בני לפני 14 שנה, פרצתי שני דיסקים בגב תחתון ולפני 7 שנים עברתי תאונה ובה פרצו לי עוד 3 בגב עליון.
כל האוטופדים שהיו לי הניאו אותי ממסלול הריצה, עשיתי כמעט כל ספורט אחר שקיים, אבל זה סיפק אותי מקסימום שנה שנתיים, החלום הנשגב נשאר ללא הגשמה.
בעשור האחרון עליתי גם במשקל בצורה שאנשים לא זיהו אותי, ולפני 4 שנים החלטתי שאני חוזרת לאני שלי, התגעגעתי אליה... עשיתי דיאטה של 32 ק"ג ויצאתי המון להליכות ומהלכן החלטתי שאני כן מנסה לחזור לרוץ, התחלתי ממש בקטנה. אחרי כמה חודשים קרעתי את האמסרינג ברגל שמאל ושוב הייתי תקועה, לפני שנה, הגעתי לאורטופד ושאלתי אותו אחרי סיטי פסט בכל הגוף, האם הוא חושב שמישהיא כמוני יכולה לרוץ...
אמר שכן... שיש אנשים עם פציעות הרבה יותר חמורות... נתן לי דוגמא של איזה קטוע רגליים שבדיוק יצא מאצלו ורץ, טוב תמיד אמרו לי שעדיין יש קצת יותר גרוע ממני... חחח
זהו!!!, החלטתי שאני לא אתן לעצמי למות לפני שאני אדע שעשיתי הכל כדי להגשים את חלומי מגיל 14....
ואומרת לכן, מאז שאני רצה, לא כואב לי כלום, לא הגב, לא הרגלים, ובעיקר והכי חשוב, אני מאושרת!!!!
לפני שניסיתי להגשים את החלום שלי... לפחות מרתון 1 בחיים.
מאז שהייתי בת 14 הייתי ספורטאית, רצה ריצות ארוכות, בצבא נפצעתי ועברתי שני ניתוחי ברך, אחרי לידת בני לפני 14 שנה, פרצתי שני דיסקים בגב תחתון ולפני 7 שנים עברתי תאונה ובה פרצו לי עוד 3 בגב עליון.
כל האוטופדים שהיו לי הניאו אותי ממסלול הריצה, עשיתי כמעט כל ספורט אחר שקיים, אבל זה סיפק אותי מקסימום שנה שנתיים, החלום הנשגב נשאר ללא הגשמה.
בעשור האחרון עליתי גם במשקל בצורה שאנשים לא זיהו אותי, ולפני 4 שנים החלטתי שאני חוזרת לאני שלי, התגעגעתי אליה... עשיתי דיאטה של 32 ק"ג ויצאתי המון להליכות ומהלכן החלטתי שאני כן מנסה לחזור לרוץ, התחלתי ממש בקטנה. אחרי כמה חודשים קרעתי את האמסרינג ברגל שמאל ושוב הייתי תקועה, לפני שנה, הגעתי לאורטופד ושאלתי אותו אחרי סיטי פסט בכל הגוף, האם הוא חושב שמישהיא כמוני יכולה לרוץ...
אמר שכן... שיש אנשים עם פציעות הרבה יותר חמורות... נתן לי דוגמא של איזה קטוע רגליים שבדיוק יצא מאצלו ורץ, טוב תמיד אמרו לי שעדיין יש קצת יותר גרוע ממני... חחח
זהו!!!, החלטתי שאני לא אתן לעצמי למות לפני שאני אדע שעשיתי הכל כדי להגשים את חלומי מגיל 14....
ואומרת לכן, מאז שאני רצה, לא כואב לי כלום, לא הגב, לא הרגלים, ובעיקר והכי חשוב, אני מאושרת!!!!
גמדים קטנים
New member
מרגש!
תתחילי לאט לאט ובסוף תצליחי....
(אבל כמו שאני מכירה את עצמי, לא הייתי מאמינה לזה
)
אני בחיים לא אהבתי ספורט ובשנה האחרונה החלטתי שאני עד גיל 40 משנה את אורח חיי ומתחילה לרוץ.
אני מאמינה שכל דבר יש לו את הזמן שלו.
הייתי תקופה בחדר כושר, בחוגי עיצוב וזה לא תפס, ניסיתי לרכוב על אופניים וזה לא תפס, ניסיתי הליכות וזה שעמם פחד.
מאוד שמחתי שפתאום צץ לו השותף לריצה שלי ולאחר שסיפרתי לו על השאיפה הוא החליט שהוא מצטרף אלי ונרוץ יחד....לא כ"כ ידעתי איך לעשות את הצעד הראשון לבדי... כי בפעם הראשונה שרצנו לאחר 20 שניות פשוט התנשמתי בכבדות - ולא האמנתי שאני אכן יתאהב בריצה (גם אם נכון לעכשיו אני חושבת שאני עדיין רק בהתחלה).
(אבל כמו שאני מכירה את עצמי, לא הייתי מאמינה לזה
אני בחיים לא אהבתי ספורט ובשנה האחרונה החלטתי שאני עד גיל 40 משנה את אורח חיי ומתחילה לרוץ.
אני מאמינה שכל דבר יש לו את הזמן שלו.
הייתי תקופה בחדר כושר, בחוגי עיצוב וזה לא תפס, ניסיתי לרכוב על אופניים וזה לא תפס, ניסיתי הליכות וזה שעמם פחד.
מאוד שמחתי שפתאום צץ לו השותף לריצה שלי ולאחר שסיפרתי לו על השאיפה הוא החליט שהוא מצטרף אלי ונרוץ יחד....לא כ"כ ידעתי איך לעשות את הצעד הראשון לבדי... כי בפעם הראשונה שרצנו לאחר 20 שניות פשוט התנשמתי בכבדות - ולא האמנתי שאני אכן יתאהב בריצה (גם אם נכון לעכשיו אני חושבת שאני עדיין רק בהתחלה).
גמדים קטנים
New member
אני מזדהה
גם אותי תמיד ספורט שעמם (במיוחד הליכות!) ואז התחלתי לרוץ ו... התאהבתי.
גם אותי תמיד ספורט שעמם (במיוחד הליכות!) ואז התחלתי לרוץ ו... התאהבתי.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.