RSPA ועופריקו כוסס הציפורניים

[Gidi Shemer]

לגבי החלבון

התכוונתי לתת קישור לפוסט ישן שלי בנושא, אבל אחרי קריאה חוזרת, החלטתי פשוט לתקן שגיאות הקלדה לא מעטות שהיו בפוסט המקורי ולהעתיק את הפוסט לפה.

החלבון שאנחנו צורכים הוא בראש ובראשונה מקור לחומצות אמינו שירכיבו את חלבוני הגוף (אלו שבתאים ואלו שמחוץ לתאים). נכון שחומצות אמינו יכולות להיות גם מקור של אנרגיה, אבל זה המקור הלא מועדף של הגוף (ביחס לפחמימות ושומן).

איך אנחנו יודעים כמה צריך?
בשביל זה אנחנו משתמשים בסמן ייחודי לחלבונים והוא החנקן (N). חנקן אנחנו צריכים גם בשביל יצירת חלבונים וגם בשביל בניית דנ"א ורנ"א, אבל יותר חשוב בהקשר שלנו- חנקן בא רק מחלבונים (או חומצות אמינו בודדות) ולא מפחמימות ושמנים ולכן הוא סמן מעולה.

אנחנו לא רק צריכים לצרוך חנקן. אנחנו גם צריכים להיפטר מחנקן מכייון שלא מעט חלבונים מתפרקים בגוף שלנו (בתהליך נורמלי ובריא) והחנקן שנפלט בתהליך הוא רעיל לגוף. למעשה הגוף משקיע לא מעט אנרגיה בהפיכה של החנקן שנוצר במהלך המטבוליזם לאמוניה (פחות מסוכנת, אבל עדיין מאד לא חביבה) ואח"כ לאוריאה (עדיין צריכים להיפטר ממנה) שיוצאת מהגוף דרך השתן.

הבדיקה למעשה בנויה על עקרון מאד פשוט שנקרא: Nitrogen balance. מה שבודקים זה כמה נכנס לגוף פחות כמה יצא מהגוף.

כמה נכנס לגוף בודקים ע"י רמות חנקן במזון שאחנו אוכלים. יש בדיקות כימיות שמכסות את זה ואני מודה שאני לא זוכר כלום על הבדיקות עצמן . כמה נכנס לתוך מערכת הדם? בודקים כמה יצא בצואה, ומפחיתים את כמות החנקן שאכלנו.

כמה יצא מהגוף (בצורת אוריאה)? את זה בודקים בשתן.

כך שלמעשה ה nitrogen balance אומר לנו כמה ה"מכונה" עובדת. כמה היא "אוכלת" וכמה "פסולת" היא זורקת מחוץ לגוף. במילים פשוטות- כמה בניית חלבון יש לעומת פירוק חלבון.

כאשר ה nitrogen balance הוא אפס (0), הרי המכונה משתמשת בכל מה שנכנס ומוציאה את החנקן (כפסולת) ולכן nitrogen balance של אפס מראה לנו בדיוק כמה המערכת עבדה לייצור חלבונים (וגם דנ"א ורנ"א), או במילים אחרות- יש איזון בין בניה לפירוק.
זה המצב כאשר אנחנו צורכים מספיק מקורות חלבוניים.

כאשר המאזן הוא שלילי- אנחנו מפרקים חלבונים (לא במערכת העכול, אלא בתוך התאים) יותר מאשר בונים. אנחנו בגירעון. יכולות להיות מספר סיבות- אחת הסיבות המרכזיות היא שאנחנו לא מספקים מספיק חלבון לגוף.

כאשר המאזן הוא חיובי, אנחנו בונים יותר מאשר מפרקים. מתי זה קורה? למשל בתקופת הצמיחה שלנו בילדות ובגיל התבגרות, למשל בהריון, או למשל בעת בניית מסת שריר.

אז זה הבסיס ומאד פשוט לבדוק אותו. לא צריך שום לובי של שום תעשיה ולא צריך שום תאוריות קונספירציה. צריך פשוט לתת לאנשים לאכול X כמות חלבון (זכור שזה המקור היחידי לחנקן), ולראות איזו כמות חלבון מביאה את הגוף ל nitrogen balance מאוזן = אפס.

בעשרות מחקרים כאלו שנעשו על אנשים שונים הגיעו למספר הקסם שלפיו אם אדם בוגר ובריא יצרוך 0.65 גרם חלבון למשקל גוף, הרי הוא נמצא בסקלה של 50% מהאנשים שלהם יהיה nitrogen balance מאוזן.
אבל מה אם הוא לא ב"ממוצע"? הרי אנחנו לא רובוטים, אנחנו אנשים עם מטבוליזם שונה. לכן קובעים רמה מומלצת יומית שתספק לא חצי מהאוכלוסיה אלא 97.5% ממנה. צריכת החלבון הנדרשת במקרה הזה היא 0.8 גרם חלבון לק"ג משקל גוף.

במילים אחרות, אם אדם ששוקל 100 קילו אוכל 65 גרם חלבון ביום יש 50% סיכוי שהוא אוכל מספיק. אם הוא אוכל 80 גרם חלבון ביום, הרי הוא מכוסה כמעט במאה אחוז.

המדד הזה הוא לא מדויק אבל הוא כנראה לא רע בכלל.

 

[Gidi Shemer]

והיות ושכחתי איך בדיוק בודקים רמות חנקן באוכל

אז לא ויתרתי לעצמי ובדקתי. הנה-

Kjeldahl reaction, which is a catalytic reduction in concentrated sulphuric acid of all nitrogenous compounds to ammonium sulphate. Alkalisation of the resultant reaction mixture permits distillation of the ammonia, which can then be determined by titration or other methods.

 

[RSPA]

תודה. הסבר משובח.

(נדמה לי באמת שכבר קראתי משהו כזה שלך ושכחתי.

)
רק שאהיה בטוח - אין פה שום תלות בגיל? כלומר, יש שינויים (כך אני מניח) במערכות קולטות חנקן ופולטות חנקן מהגוף לאורך השנים כך שהבאלאנס יושג בנתונים שונים על פי הגיל. הלא כן? אם זה נכון - אז האם נכון לגזור מזה שנניח מגיל 65 צריך יותר מ 0.8 לק"ג גוף/ליום או שבעצם קביעת ה 0.8 וכיסויה של 97.5% מהאוכלוסיה , כוללת בעצם גם את דור הסניור ?

 

[ladybug6]

כמה מספרים... אז.. אה.. איפה חותמים?

הפתיחה והסיום של דבריך הספיקו לי, כל הקשקושים עם הסמך היו יותר מדי בשבילי אבל זה בעיקר כי אני על הרגליים משש בבוקר וכבר רואה מטושטש..
והאמת היא שהמסקנות שלך לא מפתיעות אותי בכלל, זה די קרוב לדעה הכללית שלי, פשוט לא לכולנו יש את הכלים לבחון את הכתבות המוגזמות האלה (או את האנרגיה), ואז פשוט מקבלים החלטה לפי תחושת בטן, לפי הערכים שלנו, לפי מה שנוח לנו וכו'.

ועכשיו ברשותך - סמך95 לילה טוב

 

[Gidi Shemer]

 

[27182]

תוספת

אני רוצה להתייחס לנקודה שהוצגה בתקשורת שהבעיה היא בחלבונים מהחי (בשר וחלב), אך לא של חלבונים מן הצומח. כרגיל בתקשורת יש בעיות בדיווח, אך פה הבעיות הם גם במחקר המקורי. השורה התחתונה היא שהמאמר לא מספק תמיכה לכך שיש הבדל בין חלבונים מהחי לאלו מהצומח.
ההתייחסות במאמר לסוג החלבונים היא בפסקה הבאה:

However, when the percent calories from animal protein was controlled for, the association between total protein and all-cause or cancer mortality was eliminated or significantly reduced, respectively, suggesting animal proteins are responsible for a significant portion of these relationships. When we controlled for the effect of plant-based protein, there was no change in the association between protein intake and mortality, indicating that high levels of animal proteins promote mortality and not that plant-based proteins have a protective effect (Table S5).

הפסקה הזו היא מאוד רשלנית, ואני מתפלא שהשופטים של המאמר לא דרשו לשנות אותה.
1. כפי שגידי כתב, לא נעשה כאן מבחן סטטיסטי לבדיקת מובהקות ההבדל. בלי מבחן סטטיסטי אי אפשר להסיק שום מסקנה.
2. האנליזה שלהם (מודל אחד שכלל צריכת חלבון לפי קטגוריות+צריכת חלבון מהחי רציפה, ומודל שני שכלל צריכת חלבון לפי קטגוריות+צריכת חלבון צמחי רציפה) היא תמוהה. הם היו צריכים לעשות מודל אחד שיכלול צריכת חלבון מהחי רציפה+צריכת חלבון צמחי רציפה, וכמובן לערוך מבחן סטטיסטי.
3. הסיבה לכך שהכללת חלבון מהחי במודל שינתה את חוזק הקשר אך הכללת חלבון צמחי לא שינתה, נובעת מכך (בחלקה) מהעובדה שהיה שוני רב בצריכת חלבון מהחי בין הקבוצות, אך שוני קטן בצריכת חלבון מהצומח: בקבוצה שצרכה מעט חלבון צרכו 4.1% קלוריות של חלבון מהחי ו-4.4% מהצומח, בממוצע, ואילו בקבוצה שצרכה הרבה חלבון צרכו 18.3% קלוריות מחלבון מהחי, ו-5.4% קלוריות מהחי. כלומר, ההפרש היה 14.2% בחלבון מהחי, ו-1.0% בחלבון מהצומח. לפי נתונים אלו, ברור שלהכללת צריכת חלבון מהחי במודל תהייה השפעה גדולה ואילו להכללת צריכת חלבון צמחי במודל תהייה השפעה מעטה, ואי אפשר להסיק מכך שיש הבדל בהשפעה של חלבון מהחי לעומת חלבון צמחי.

 

[דידי שי]

תודה. מחקר נוסף שבדק צריכה של הרבה חלבון

http://jama.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=205916

בדקו במחקר 4 דיאטות מספרים פופולריים. זו עם הרבה חלבונים ושומן נתנה את התוצאות הטובות ביותר.