מהו עונש בעיניך?
שיחות, הסברה, חיבוק, מגע, אהבה - לכולם יש מקום ובכולם יש צורך, אך אין הם מייתרים את קיומו של העונש.
גם אם את, כהורה, חושבת שאינך נותנת עונש לילד, הילד שמחונך באמת, רואה בפעולות מסויימות עונש ממנו הוא רוצה להמנע.
כשהתגוררנו בהנג-קונג התנהלה בנוכחותינו שיחה על גידול ילדים בין קנדית לבין סינית שהתגוררה שנים בהונג-קונג. הן שוחחו על העונש המקובל עד למאוד grounded, כשהילד אמור להיות מרותק לחדרו לתקופה מסויימת, למעט פעילויות שההורים רואים כחשובים יותר. הסינית אמרה שהיא מעולם לא השתמשה בעונש הזה, והקנדית הביעה תמיהה כיצד בנותיה של הסינית כה מחונכות, ושאלה כיצד הסינית הענישה את בנותיה. הסינית ענתה שלא הענישה, כי העובדה שכעסה והתאכזבה הספיקה.
ובכן, בבית ההוא כעסם של ההורים ואכזבתם היוו עונשים גם ללא פעולה נלווית. אך, לפעמים, עדיף עונש שאפשר לראות, שהתחיל ונגמר, מאשר גדילה בתחושה בה הוריך מאוכזבים ממך ו/או כועסים עליך.