סליחה ארקדי / יום טוב שיהיה לך (סיכום הפרק)
רק אתמול ראיתי... עכשיו הגיע הזמן לסכם:
סוף-סוף מתבהר טיב הקשר בין סופי לויצמן, ואנחנו יודעים מה באמת מקומה בחייו. עכשיו, כשאנחנו יודעים שהוא היה אצלה במשך עשר שנים בחו"ל והיה החבר שלה, אפשר קצת יותר לעקוב אחרי ההתרחשויות ביניהם, וגם בין וייצמן לבין אנה. (אגב - סוף-סוף משהו שדווקא כן מסתדר עם 'עשרים פלוס', או לפחות לא סותר אותה - כי אם וייצמן נסע לפני עשר שנים לחו"ל, זה מסתדר עם התקופה שבה נגמרה העונה האחרונה של 'עשרים פלוס', אני לא זוכר בדיוק מתי, אבל נדמה לי שהעונה האחרונה הייתה בסוף שנות התשעים וגם שם וייצמן לא ממש מצא את עצמו, ולכן הגיוני שהוא נסע לחו"ל לתקופה ארוכה). אבל הרבה התקדמות - לא הייתה כאן בעלילה.
התסריטאים הפגישו בין סופי ווייצמן לבין איתי ויפתח, ונדמה שזה היה קודם כל כדי להפגיש בין אנה לבין דניאל, כדי שיהיה לאנה מישהו לשתף אותו במצבה, מישהו שהוא גם חיצוני, גם קרוב לגילה, וגם שיש בו חריגות חברתית מסוימת, מעין שוליות חברתית שתגרום לשניהם להזדהות זה עם זה. לא ברמה של רומן (אם כי אי-אפשר לדעת לאן התסריט ייקח את זה) אלא ברמה של שיתוף עין בעין.
אנה בהריון - ואיך אנחנו יודעים את זה? רואים אותה מקיאה בחצר של איתי ויפתח, כשאף-אחד לא רואה אותה חוץ מדניאל. כמעט רציתי לכתוב משהו ששמעתי פעם ממישהי שלמדה איתי קולנוע - על זה שבסרטים ובמיוחד בסדרות, כשאחת הגיבורות מקיאה היא תמיד בהריון. אף -פעם לא קורה שהיא אכלה משהו רע, או שהיא חולה במחלה ממסובכת שעשויה לגרוף לסדרה להסתעף - הקאה של אשה זה תמיד הריון. אבל פתאום נזכרתי שבפרק השני מאיה הקיאה בהפלגה עם גיא, בערך עשרים שניות אחרי שהם התחילו לשוט (איך רומי אמרה לה אחרי זה? "תבואי כמו שאת. ילדה שמקיאה ביאכטות"...).
אנה יודעת ממי ההריון ("וזה רק הורס לי את התאבון") ואנחנו עדיין לא - ועכשיו אנחנו צריכים להסתקרן. טבעי שהפוקוס שלנו יהיה על ויצמן, אבל כשראיתי שיש מתח מסויים בין אנה לבין יונתן, הבן של גלי ומרקוביץ', חשבתי לרגע שזה שם, אבל זה לא ממש מסתדר עם מהלכי התסריט. אולי הם הכירו לפני כן ואנחנו לא יודעים את זה? או שאולי בכל-זאת יש גבול להסתעפויות של התסריט הזה.
ושוב - חזרנו אל אחת הזירות הפיקנטיות של הסדרה, מאיה וגיא. אולי ציפינו (לתומינו) שהפעם הבאה שהם יופיעו בסדרה תהיה בסימן גילוי העובדה שאבא של מאיה עקב אחריהם כשוטר, ושגיא הוא עבריין מבוקש (אנחנו עדיין לא יודעים סביב מה בדיוק) ושסוף-סוף מאיה תדע עם מי יש לה עסק. אבל - לא. כלומר - זה בטח עוד יגיע, כי הרי אם יש אקדח במערכה הראשונה הוא יירה במערכה השלישית, אבל לפני כן היינו חייבים לראות עוד הסתעפות טלנובלאית בגרוש, של צעד קדימה ועשרה צעדים אחורה, כשגיא מנסה בכל-זאת לחזר אחרי מאיה, הם מתנשקים וחצי שניה לאחר מכן מאיה מודה שזה לא זה, וגיא, שבפעם הקודמת הזמין לה מונית והעיף אותה חד-צדדית, נשאר עכשיו עם תשוקה לא ממומשת. בכל-זאת נתנו לנו את זה בטיבול מאוד-מאוד מצחיק - מאיה נמצאת בשיעור היסטוריה של גבאי המיתולוגי, שבדיוק מתעלל בתלמיד בפרזנטציה ליד הלוח, ואז פתאום מגיע גיא ומחלת אותה באמתלה מופרכת, ולמרות שזה מפתיע את מאיה היא משתפת פעולה באופן הולם ומופתי. אז מתברר שמאיה דווקא יודעת לתחמן, בניגוד לרושם המרובע שהיא יצרה עד עכשיו. היא גם יודעת לעקוץ - ואומרת לגבאי "יום טוב שיהיה לך".
עוד הערה בקשר לסצנה הזאת - אני אכתוב מאוחר יורת בשרשור של מרצי על קטעים-לא-הגיוניים (בכל-זאת, הסיכום הזה מתחיל להיות ארוך...)
בשתי סצינות הפתיחה, עם ירון סגל, תחילה עם אדי ואח"כ עם נילי, היה פספוס של הפואנטה: תחילה, כשירון נקלע לסצנת ההתנצלות המבוימת של אדי, אנחנו סוף-סוף מתחילים להזדהות אתו, אולי בצורה הכי חזקה מתחילת הסדרה. הרי ירון הוא גיבור שקשה להזדהות אתו, ופתאום הוא נקלע לסיטואציה מוזרה ומגוחכת, של אוליגרך כוחני שטרח להפחיד אותו במשך תקופה עם משלוח נוצות של ארקדי הטווס המת, ועכשיו הוא דורש ממנו להתנצל. קל להזדהות עם תחושת חוסר הברירה וכמעט חוסר האונים של ירון, שבטח רוצה רק לגמור עם זה, ובלבד שהאיומים ייפסקו. פתאום ירון נתפס כנורמטיבי, ביחס לאדי שאותו קשה להבין. ואז, דווקא כשאנחנו מפתחים מעין אמפטיה לירון, מתרחשת סצינה שמחזירה אותו למקום של סגל הקטנוני והאינפנטיל, ובגדול: הוא מפוצץ סיטואציה אינטימית בין נילי לגיא, תו"כ עידנא דריתחא. אחרי זה אין שום אפשרות להמשיך ולהזדהות אתו.
ועוד זירה - מתברר שלדנה יש בעיה להביא ילדים. זה רק נרמז בדיאלוג בינה לבין גלי, אבל אנחנו לא יודעים על זה כלום. קודם ראיתי בשרשור אחר, שבאתר הסדרה נכתב שזה בעקבות ההפלה ההיא, שדנה עברה בתיכון - מתבקש באמת לחשוב על זה, אבל בסדרה אין לזה שום אחיזה. וחוץ מזה - הדיאלוג הקצרצר בינה לבין גלי גורם לנו לצפות ליותר התעמקות בנושא טעון כזה.
ואיתי מתחיל להתחבר לדניאל, רק אחרי שויצמן מבהיר לו שאם יפתח רוצה ילדים, זה לא "יעבור לו". זה או הילדים - או זוגיות. ולא סתם זה נאמר כשהוא מבקר שם עם סופי ועם אנה.
פרק עם יותר מלל מאשר התרחשויות והתקדמויות, אולי זה נותן יותר רקע לפרקים הבאים, אבל משהו בקצב לא כל-כך עובד. או שיש קליפיות יתר - או שיש מריחה ללא התרחשויות.
