השתתפות הורים בהוצאות חתונה/לקראת לידה

[הפוך עם ראש כפול]

כן, ההורים שלו ושלי תמיד עזרו ככל יכולתם
ההורים שלי עזרו לנו לקנות את הדירה הראשונה שלנו לפני 17 שנים, ואפילו שלמו עבורנו את המשכנתא של השנה הראשונה.
שני הצדדים התחלקו חצי-חצי בהוצאות החתונה והשאירו לנו את הצ'קים.
שני הצדדים מאוד רצו לעשות מסיבת ברית לבכור (אנחנו לא ממש רצינו), למרות ששתי המשפחות היו בשנת אבל. להורים שלי - בעיקר לאבא שלי - היה מאוד חשוב כל עניין פדיון הבן. אז עשינו מסיבה צנועה מאוד באולם, עם מוסיקה שקטה ורגועה, עליה שני הצדדים שילמו, ושוב הצ'קים נשארו אצלנו.
לא זכור לי מעבר לזה, אבל באמת שכבר הרבה מאוד שנים אנחנו לא זקוקים לעזרה כלכלית מאף אחד, לשמחת כולנו.

 

[snowhite564]

כשהתחתנו ההורים שלי עזרו כמה שהם יכלו. שילמו על חצי מהתקליטן

חצי מהצלם וחצי מהמנות של החברים שלנו וכל החברים שלהם. חמותי טענה שהיא לא יכולה לעזור לנו כי חודשיים אחרי החתונה שלנו היה לבת שלה בת מצווה. כשהבת הבכורה שלנו נולדה ההורים שלי קנו לה קצת בגדים ועזרו עם קצת כסף (כי הם גם קנו ציוד תינוקות שיהיה אצלם עגלה, לול ומיטת תינוק, כי אנחנו גרים בעיר אחרת אז חשבו שאנחנו באים לבקר אולי נרצה להשכיב אותה בנוחות). כשחזרתי לעבודה בגיל חצי שנה, בדיוק הוציאו את אבא שלי לפנסיה מוקדמת והוא הודיע שהוא מטפל בה. בבוקר בעלי בדרך לעבודה היה לוקח אותה להורים שלי, וכשהוא היה חוזר מהעבודה היה מחזיר אותה . היא הייתה אצלם עד גיל שנה ו-9 חודשים ואז הלכה למעון. חודש אחרי זה נולד לה אח וההורים שלי היו עוזרים איתו. חמותי לא עזרה מבחינה כלכלית שהילדים נולדו, וגם אף פעם לא הסכימה לשמור עליהם (גם כעשו לי לידת חירום בשבוע 36 ובאותו זמן אמא שלי הייתה מאושפזת בבית חולים, אבל כבר סיפור אחר....)
&nbsp

 

[ברקורעם]

לא קיבלנו

חתונה מימנו בעצמנו, ללידות קיבלנו מתנה סטנדרטית מאמא שלו, לי אין הורים.

 

[iritki]

משתפת

בחתונה של צד נתן סכום כמתנה וזה היה התקציב שלנו. ממנו מימנו את החתונה והמתנות נשארו אצלנו. בצד שלי כל הזמן הדגישו שזו מתנה ומבחינתם אנחנו יכולים להתחתן ברבנות ולשמור את הכסף לכל דבר אחר שנרצה. אנחנו בחרנו (באופן טבעי לדעתי) לממן באמצעותה את החתונה.
לקראת הלידה המתקרבת כל צד נוקט גישה אחרת. הצד שלו כל הזמן רק אומרים "תגידו כמה עולה ונקנה" אני לא מרגישה בנוח שהם פשוט ייקנו לי את כל הציוד אבל גם לא רוצה שהם יעלבו או ירגישו שלא משתפים אותם. אני חושבת שבסוף יהיה לנו איזה תקציב משלנו לקניית בציוד ואם נראה שעולה יותר ממה שחשבנו אז נבקש את השלמה מהצד שלו וככה כולם ייצאו מורווחים.
הצד שלי הוא הצד שעוזר יותר ביום יום בלהוציא מהגן ולשמור וכו'. לא חושבת שתהייה עזרה בכסף או בקניית ציוד אלא אם כן נבקש (וכאמור ממש לא רוצה לבקש ומקווה לא להצטרך בכלל). כבר הבטיחו מתנה ללידה של יומיים במלונית או בבית מלון אחר לאחר הלידה (כולל ביביסיטר

).
אני חושבת ששני הצדדים בגדול מאוד רוציפ לעזור לפי הצרכים שלנו ולפי יכולתם, כאשר יש בברור צד אחד שהוא ה"עשיר" יותר וגם יותר נוח לעזור בכסף ןשאנחנו נשתמש בו לצרכים שלנו ולצד השני הרבה יותר נוח לעזור במעשים/דברים פרקטית ובדברים "קטנים" אחרים.
דירה עוד לא קנינו, אבל גם שם החלוקה הייתה דומה במחינת רצון לעזרה. הצד שלו ככל הנראה ייתן סכום משמעותי. הצד שלי יותר עזרה בחתימת החוזה ובבחירת דירה. למזלנו שני הצדדים תמיד מבהירים שכשנצטרך עזרה, אם נצטרך, יש לנו על מי לסמון והם לא ייתנו לנו ליפול, ואם נזדקק להלוואה כזו או אחרת הם יעזור וכו. אנחנו כאמור משתדלים להיעזר כמה שפחות כי מאוד רוצים לעמוד בזכות עצמנו (ובסך הכל מסתדרים).