אין גבול לטימטום, אין.
אם הייתי כותב לכם מקצת ממשנתם של כל מיני רבנים מנהלי קהילות, או של כאלו שכל המליונרים הולכים אליהם, כמו יאשיהו פינטו שמעורב בפלילים, הייתם נחרדים.
אם היו לי כוחות-קסם , הייתי רוצה שהמדינה תהפוך למדינת הלכה לשבוע אחד בלבד. אבל שאף אחד לא ידע שזה רק שבוע.
מה שהיה קורה כאן אלו מלחמות של ממש בנשק בין אלפי כתות, כל אחת והרב שלה, הציבור היה מדוכא על ידי הבריונים האלימים של "משטרת הצניעות" , היו שורפים בתים כמו שהם עושים במאה שערים ובבני ברק, והמדינה היתה בשחור/אפור כי צבעים אחרים אסור לחרדים.
אין שום ספק שאחרי שבוע כזה, אפילו אלו שקוראים לעצמם מסורתיים (מתוך אמונה תפלה שזה יגן עליהם) יתנערו סופית מהדת.
בינתיים החילוניים ישנים בשמירה, והחרדים כובשים כל יום חלקה, עד שנגלה שהם השתלטו על המדינה.
התחלתי לכתוב את הספר :"ריח הזבל - ניחוח חציר - יבנאל" על ילדותי במושבה ואני מתקשה להאמין. החרדים הבראסלבים השתלטו על החלק המערבי של יבנאל והם היום כ-20% מהתושבים וכוחם הולך וגדל, כאשר הותיקים לא יכולים אלא להאנח ולהתמרמר, אבל לא יכולים לעשות דבר כאשר החרדים משלמים למשפחות צעירות הון תועפות כדי לרכוש מהן את האדמות והבתים שלהם, ויש להם כבר שלושה בתי כנסת עתיקים שם, בדרך להשתלט על המושבה הגלילית ההיסטורית. ולאף אחד לא איכפת.
אני הגעתי לפני כמה חודשים כי שמעתי מבת יבנאל שהיינו בכתה אחת ושגרה כעת בשכנותי, שעומדים להרוס את בית העם ההיסטורי כדי לבנות עוד בית כנסת.
רצתי לשם לצלם ולא האמנתי למראה עיני. הבראסלאבים נמצאים בכל מקום. אפילו על המאפיה של תעיזי הם השתלטו.
המושבה הוותיקה ביותר בארץ (1901) שממנה יצאו כל מלח הארץ, כשאני גרתי שם היה מבצע סיני וכל הגברים בכל הגילאים עזבו את המושבה כי כולם היו אנשי סיירות קרביים, והילדים נטלו את השליטה על עבודות המשק והשדה משך כחודש (גם אני, למשל הובלתי את הפרעות למרעה, עסקתי בקטיף תירס ובערב החזרתי את הפרות למושבה) והכל המשיך לעבוד כמו שצריך בזכות זאת, ובסיום המלחמה, השכן (שממנו היינו קונים חלב כל יום במין מיכל אלומיניום על ידית) עשה מסיבה וכל החצר של הבית היתה מלאה בכמות אדירה של ג'יפי סיור.
ובאותה שנה בחג האיכרים (שבועות) היתה המסיבה הגדולה ביותר בבית העם.
המושבה הזו הפכה להיות "יבנאל- עיר בראסלאב בגליל" והם שינו את השם לאחרונה ל-"יבנאל- עיר בראסלאב בישראל".
והחילונים נרדמו בשמירה.
שלשום היה הפיגוע באוטובוס, שם אמר האזרח שהיה באוטובוס שהוא "יכול היה להתרסק", רק לא ברור על מה הוא מתלונן כשיש תיק חשוד והוא פותח אותו.....
חוץ מזה שהוא ראה שהנהג דתי, ואמר לו "אלוהים איתנו". עוד דתי אידיוט. הרי אם אלוהים היה איתם, לא היה בכלל מטען באוטובוס.....
כך מרגיז אותי השיר של איתן מסורי "אלוהים נתן לך במתנה" , כאשר יש שתי שורות חוזרות האומרות:
"אלוהים נתן לך במתנה
את החיים על פני האדמה".
זו ממש אמירה טיפשית מוחלטת של דתי פנאט.
את החיים נתנו לאדם הוריו, אביו ואמו שילדו אותו, ולא איזה חבר דמיוני......
אגב מילים בשיר "הרעות" הוא שיר חזק מאוד, וכל מילה שלו חוצבת בלב כמו אזמל פלדה באבן שיש.
תמיד שאני שומע את השיר, עוברת בי צמרמורת כשאני נזכר בעשרות של חברים שלי שנהרגו במלחמות.
באחד הימים כתבתי על כך לחיים גורי (אני מכיר את אחותו שהיא מראשוני קיבוץ גשר) , אבל אמרתי לו שאני לא יכול לעבור לסדר היום על השורה הלפני אחרונה:"...כי רעים שנפלו על חרבם..." זה מקומם אותי. כיוון שבעברית מי שמתאבד "נופל על חרבו", מי שנהרג בקרב הוא "נופל עם חרבו", הוא התקשר אלי ואמר לי שאני בהחלט צודק , והוא גילה את הטעות לפני שנים רבות וכבר לא יכול היה לתקן כי השיר הפך למיתוס.
חבל.