שמחה על השרשור הזה- תודה שירה!
בת 22, בהריון שלישי, שבוע 15 שבע"ה יסתיים בידיים מלאות הפעם, מקווים מאוד.
בעברי- לפני שנה וחצי הפלה בשבוע 6, עובר ללא דופק, הפלה שהתחילה לבד והמשיכה בציטוטק. אומנם הריון צעיר אבל היו ציפיות מרובות והרבה אופטימיות כך שנפלתי לדיכאון עמוק עד שנקלטתי להריון אחריו. ההריון השני, 3 חודשים אחרי ההפלה, הסתיים בשבוע 37, בלידה שקטה, טבעית, עצובה וכואבת מאוד, עם עובר זכר במשקל 3300, יפיוף אמיתי, ממש מלאך עם עיניים עצומות.
עוד לא עברו להם 3 חודשים, בהם לא הסכמתי לנוח לרגע כדיי לא להיכנס לדיכאון קשה אף יותר וכבר נקלטתי להריון חדש. לשמחתי הגדולה מצד אחד ומצד שני יש לציין שאני מותשת פיזית וריגשית מאוד.
היום עשינו סקירה והכול תקין ב"ה! הרגעים היחידים שאני נותנת לעצמי להתחבר אל הקטנצ'יק החדש זה מול המסך, למרות שאני כבר מרגישה תנועות.
פינוק שאני נותנת לעצמי- רוגע. אני לא היסטרית לגבי הדיאטה, לגבי רופאים או לגבי מכשור רפואי שאומרים שאני צריכה. אני מקשיבה לעצמי ופחות בונה מגדלים על ההריון הנוכחי כדיי להישאר שפויה.
עקב מחלה שלשמחתי לא קשורה לאובדנים ככל הנראה, אני צריכה להיות במעקב צמוד ואפשר להגיד שעל אף שאני מקפידה, אני הרבה פחות קשוחה עם עצמי כמו בהריון הקודם. הבנתי שהדברים לא רק בידיים שלי ומעבר למקסימום של הכוחות שיש לי- אני לא צריכה לתת.
אוהבת את הפורום מאוד, את שירה שמקדישה מזמנה, מכוחה הרגשי ומניסיונה האישי, את הבנות שתמיד עושה לי טוב לקרוא אתכן ולהרגיש יחד בתוך הלבד הזה, שולחת חיבוקים לכולן והצלחה לכל ההריוניות והמנסות להיקלט- מחזיקה לכולן אצבעות ומתפללת לבשורות משמחות לכולנו.
.
