כמה דברים שחשוב לי שתקראו...

[LayLadyLay]

כמה דברים שחשוב לי שתקראו...

היי לכולם,
קודם כל, לגבי הרעיון של אירוח פסיכולוג העוסק בטיפול במשפחות של חולי סרטן- לצערי הייתה הענות דלה מאד וההצעה נדחתה לבינתיים.
אני אעלה את הנושא לדיון שוב בעוד כמה זמן.

לגבי מי שכן היה מעוניין בשיחה עם פסיכולוג, אז ככה..
יצרתי קשר עם האגודה למלחמה בסרטן (שלצערי לא יכולים לפרסם את הפורום שלנו מסיבות כאלו ואחרות) ויש להם מערך ליווי שלם.
מי שמרגיש שהוא מעוניין לפנות לסיוע שלהם- יש לי את כל הפרטים ואני אשמח לתת לכם, רק תפנו אלי

חשוב לי לשמוע את דעתכם בכל נושא שהוא לגבי ניהול הפורום ו/או פרסום הפורום.
כך שאם יש לכם רעיונות אתם תמיד מוזמנים לשלוח לי במסר או לפתוח כאן שרשור כדי שכולם יוכלו לראות.
הפורום הזה בשבילכם, הפורום הזה הוא אתם.
אז באמת כל דבר שבא לכם- תגידו לי וננסה לגרום לו לקרות

בנושא אחר לגמרי, לצערי בשלושת השבועות הקרובים אני לא אוכל להיות נוכחת הרבה בפורום כי יש לי תקופת מבחנים לא קלה.
אני כמובן אכנס כדי להתעדכן, אבל אני אשמח אם גם אתם תפתחו קצת שרשורים ותראו שיש כאן נפש חיה

אני אפרסם בהודעה נפרדת שרשור לשבוע הקרוב

 

[LayLadyLay]

לי זה לא יקרה.....

אז ככה.. הדיון שרציתי לדבר עליו הוא- בדיקות סקר.. מה זה אומר?!

אני חושבת שלכל אחד מאיתנו התנפצה הבועה של "לי זה לא יקרה" כשההורה שלנו חלה.
אבל לפעמים החשיבה הזו לא באמת באמת נעלמת.

יש בדיקות רבות לגילוי ומעקב אחר הסרטן- האם אתם עושים אותם

אם כן- ספרו לנו איך זה להגיע לבדיקה שתוצאותיה יכולות לעורר מציאות לא פשוטה.
אם לא- ספרו לנו מה מונע ממכם.


דניאל

 

[kmiki]

עד כה לא

י יודעת שאני כבר חייבת לעשות בדיקת שד, ואני בעצלתיים מחפשת כירורגית שד לבדיקה, קשה למצוא רופאות נשים בתחום וזה מה שאני רוצה. אילו עוד בדיקות צריך לעשות? אני עושה בדיקות דם פעמיים בשנה ביוזמתי, כי הרבה דברים מתגלים דרך זה, ככה גילו לאמא שלי ולבני את הלוקמיה למשל.

 

[healerit]

יש כירורגית טובה ברמת גן

ד"ר עדה רוזן.

 

[kmiki]

8 חודשים המתנה לתור אצל כירורגית שד

זה פשוט נוראי, אני חייבת ללכת כבר לכירורגית שד לבדיקה, ואני רוצה רק אשה, מוכנה לנסוע גם עד ירושלים, אבל רוצה אשה.
כל הרופאות שמצאתי בארץ מפוצצות עד מרץ!!!
מה קורה פה?
יש כזה ביקוש לרופאות נשים, אבל יש חוסר כפי הנראה.
אם מישהי מכירה עוד כירורגית שד, אפילו פרטי, אשמח לקבל פרטים

 

[healerit]

זה המון זמן

בפעם הראשונה שהגעתי אליה במקרה התפנה תור באותו שבוע.
לאחר הביקור הראשון קובעים מראש לעוד חצי שנה.
אני מניחה שמשום כך מחכים כל כך הרבה זמן לתור

 

[healerit]

אילו בדיקות סקר יכולות לגלות סרטן?

אני אשמח לקבל את המידע הזה.

ממה שהבנתי בדיקות סקר הן בדיקות שגרתיות שרופא משפחה נותן, כמו בדיקות דם כלליות כאלה.
אני עושה אותן אחת לשנה. בנוסף, בכל פעם שלא הרגשתי טוב קיבלתי בדיקות דם נוספות.

חשוב לעשות בדיקות תקופתיות, להיות קשובים לגוף ולא להזניח.

לצערי, מנסיוני האישי רופאי משפחה לא מספיק טובים באבחון.
לכן אחרי קבלת התוצאות רצוי ללכת לרופא פרטי שינתח אותן וימליץ על בדיקות נוספות במידת הצורך.

 

[LayLadyLay]

יש כל מיני בדיקות

אני כמובן לא מכירה את כולן ולכן אני ממש ממליצה להתייעץ עם רופא המשפחה. כמו שאת אומרת, לא תמיד רופאי המשפחה טובים באבחון אבל לפחות הם יכולים להפנות לבדיקות הרלוונטיות.
דרך אגב, חלק מהבדיקות תקפות רק מגיל מסויים ואין צורך לעשות אותם.

כמה בדיקות לדוגמא:
1. מניעת סרטן העור – בדיקה פיזיקלית ע"י פלסטיקאי מומחה או רופא עור מומחה. במידת הצורך יבצעו הסרה של נקודת חן חשודה ויבצעו ביופסיה.
2. בדיקות דם- יש כל מיני בדיקות גנטיות שניתן לעשות. אחת המוכרות היא גילוי של גן BRCA 1 BRCA2 שקשור לסרטן השד והשחלות.
3. בדיקות קולונוסקופיה ודם סמוי בצואה.

לנשים:
1. גילוי מוקדם של סרטן השד – בדיקה ידנית ע"י כירורג שד, ממוגרפיה או אולטרה-סאונד (US מומלץ לצעירות)
2. גילוי של סרטן צוואר הרחם -נעשה אצל גניקולוד. בדיקות pap smear ואולטרה סאונד. מומלץ מאד לעשות חיסון כנגד HPV. קצת יקר (3 זריקות בעלות של 1000 ש"ח).

לגברים:
1.גילוי מוקדם של סרטן האשכים – בדיקה ידנית ובמידת הצורך הפניה לאולטרה-סאונד של האשכים
2.גילוי מוקדם של סרטן הערמונית – PSA ובדיקה רקטלית.


כל המידע שכתוב כאן לקוח מהאינטרנט ולא מהווה חוות דעת מוסמכת, אלא רק כמה טיפים למי שמעוניין לקבל מושג כללי. אני ממש ממליצה להתייעץ עם רופא משפחה ולהסביר את ההיסטוריה המשפחתית.

 

[LayLadyLay]

אני רק רוצה להוסיף עוד משהו קטן

סרטן השד אומנם נפוץ יותר אצל נשים, אבל הוא קיים גם בגברים. למרבה הצער, גברים חוששים לפנות לעזרה במקרה כזה כי זו נחשבת מחלה "נשית".

 

[healerit]

אבא של חבר מהעבודה חלה בזה

ולצערי נפטר אחרי כמה שנים. זה חזר לו.
הוא לא כל כך רצה לטפל בזה בפעם השניה. נמאס לו והוא היה פסימי.
אני זוכרת שזו היתה הפעם הראשונה שהכרתי גבר עם סרטן השד והייתי מופתעת.

 

[healerit]

עשיתי את רוב הבדיקות הללו השנה

אני רק לא מבינה למה לעשות סתם כך קולונסקופיה. היא בדיקה פולשנית ולא שגרתית.
בדיקות גנטיות לסרטן השד והשחלות לא עשיתי משום שאין לי אף אחת במשפחה שהיה לה את זה.

תודה על הרשימה. יש שם דברים מאוד חשובים לדעתי!

 

[LayLadyLay]

את בהחלט צודקת

זו בדיקה פולשנית ולא נעימה שמבוצעת בהרדמה.
מהיכרות שלי היא מיועדת רק לאוכלוסיות בסיכון מבחינת היסטוריה רפואית או בגלל תלונות ספציפיות.

 

[חולמת על אווזים]

בדיקות PAP קבוע...

כל שנתיים אצל הגיניקולוג,
אני משתדלת למשש לעצמי את השדיים ולבדוק אם יש עניין איתם, ופעם כשהיתה לי ציסטה- אכן גיליתי אותה בעצמי ואף הלכתי לטפל בה,
למרות שאני מודה שזה מעורר בי חרדה כמעט מקפיאה, אפילו בפורמט הזה. (כאילו, ממש קשה לי להביא את עצמי לעשות את זה, אני ממש קופאת וצריכה להכריח את עצמי, ואני משתדלת לסיים עם זה כמה שיותר מהר. לאמיתו של דבר נראה לי שבעלי יגלה אם תהיה בעיה, לפני שאני אספיק

)

מיד אחרי מותה של אמי הלכתי לרופא עור מומחה וערכנו "סקירה גופנית" של נקודות שצריכות להיות במעקב, אבל לדעתי הבלתי מקצועית, העור שלי הוא לא סוג העור שממנו רופאי עור חוששים בד"כ. אני מכירה אנשים עם סוג עור כזה- אמי (שהיום בדיעבד אני יודעת שהעור שלה היה בעצם כתב אחריות למחלה, שלא לומר "אקדח במערכה הראשונה", והיא היתה צריכה להיות סופר מודעת, ולא היתה מספיק), וחלק מהאחים שלי, וחברה שלי ועוד כמה. אני לא.

זהו, בדיקות של המעי וכל זה נראה לי קצת מוקדם להתחיל לעשות, אבל אולי כשתגיע העת...

המחשבה שאני עלולה לגלות משהו כל כך מפחידה, ממש מחרידה, שלפעמים נדמה לי שעדיף לטמון את הראש בחול...
וזאת למרות שרציונאלית היום אני די בשלום עם מחלת הסרטן.
אפילו בתחושה שזה לא סוף נוראי כל כך, ושגם בו יש איזה... חמלה.

אולי זיקנה מפחידה אותי יותר.

 

[LayLadyLay]

נשמע שאת ממש מקפידה

אני מזדהה עם ההערה שלך שהידיעה מפחידה ועדיף לפעמים לא לדעת.
אבל למה קפצת ישר שאם מגלים סרטן זה בוודאות מוות? לפעמים ידיעה מוקדמת מצילה חיים...

 

[חולמת על אווזים]

את צודקת...

ניסיון החיים שלי, לצערי, לימדני אחרת, כי הכרתי רבים שנפטרו בעקבותיה...
אני אהיה חייבת לתקן את תפיסת עולמי, כדי שבהגיע המחלה- אדע לא להרים ידיים.
אגב, יש ודאות מסוימת בהגעתה: 1 מתוך 3, זה אומר הכל, במשפחה שבה סבא, שני הוריי ואחות נוספת בכל צד, ו-2 בני דודים בינתיים חלו, כנראה שאני עוד הולכת להיפגש בה... אנחנו לא חסינים.
רק 2 מתוך אלו שמניתי- חיים היום, ובריאים (אבי, שיהיה בריא, ביניהם).
אז אולי עדיף לכוון לסרטן השד במקום לכל שאר התצורות

(סליחה על ההומור המורבידי, זה קניין חדש שלי

מהחודשים האחרונים).

 

[saribon]

אולי זה יקרה לי...

אבל אישית אני לא מעבירה את המזן במחשבות או בחרדה ממה שעתיד להיות.
אני מאוד פטאליסטית מאמינה שקורה לנו רק מה שאמור לקרות. אני גם מאמינה שמחשבה יוצרת מציאות וכל מחלה בעיני היא תולדה של משהו שנובע מתוכנו, לכן אני מעדיפה להשקיע את האנרגיות שלי בחשיבה חיובית ובעבודה עצמית על שחרור מפחדים ומחסימות. ואם בכל זאת אביא על עצמי את מחלת הסרטן (וסילחו לי אם אני פוגעת ברגשות של מישהו כשאני אומרת את זה אבל זו תפיסת עולמי) אז כנראה שזה מה שכתוב לי איפהשהוא ואני אצטרך להתמודד עם זה.
לחלוטין לא מזלזלת בחשיבותן של בדיקות וגילוי מוקדם ולחלוטין לא מתייחסת בזלזול לפחדים של אנשים אחרים או לצורך שלהם לדעת.
מדי פעם אני עושה לעצמי בדיקת שד עצמאית (מדי פעם..פחח..פעם בשנה בערך) כשאני מבקרת אצל רופאת הנשים שלי היא לוקחת פאפ (פעם אחרונה לפני שנתיים לדעתי..) וכשאני מוצאת משהו חשוד בעור אני הולכת לרופאת העור לקבל חוות דעת.

 

[LayLadyLay]

דווקא בעיניי פתחת כאן דיון מעניין

את חושבת ש"אנחנו מביאים עלינו את הסרטן" (או כל מחלה אחרת) כתוצאה מהמעשים שלנו או כי זה משהו שכתוב למעלה?
מתוך קארמה או אמונה?

 

[saribon]

אני חושבת שלא הסברתי את עצמי

אני ממש לא חושבת שאנחנו מקבלים סרטן כעונש...וזה לא קשור למעשים או לקארמה.
אתחיל בהתחלה.
אני מאמינה שכל אחד מאיתנו ימות בזמן שיעוד לו. (זה החלק של הקארמה) כל האמירות הללו "נפטר בטרם עת" לא יושבות עלי טוב -כי כל אחד נפטר לדעתי בדיוק בעתו. גם אם בעיני הנשארים מאחור זה מוקדם מדי (מתי נחשוב שזה לא מוקדם מדי?)י
כמובן שזה ענין של אמונה ולא כל אחד חייב לקבל את זה.
לגבי מחלות בכלל -וסרטן איננו יוצא דופן - בעיני מחלות הן משהו שאנו בעצם מביאים על עצמנו כתוצאה מכך שאנחנו לא מצליחים להתמודד רגשית עם סיטואציות בחיינו, עם משברים או טראומות, עם חסימות וכו.
אני רואה היטב על עצמי איך כשאני במתח מתפרצת הסבוריאה שלי ואיך כשאני כועסת ולא מדברת כואב לי הגרון, איך כשאני תקועה במקום מסוים כואבות לי הרגלים ואיך כשאני מתקשה להתמודד עם המציאות כואבות לי הידיים (סתם דוגמאות..) סרטן הוא יתר עמוק מכאב גרון ואנו לוקים בו כתוצאה מדברים יתר משמעותיים וקרדינליים מאשר כעס רגעי, אבל אני בהחלט מאמינה שהוא תוצאה של אותו תהליך ואותו עקרון.
הרבה פעמים כששואלים - איך זה יכול להיות שמוישלה שכל החיים שלו עשה כושר גופני ואכל בריא ,לא עישן סיגריה אחת בחייו חטף סרטן ריאות ואילו שלוימלה שמעשן כמו קטר כבר ששים שנה בריא כמו שור? אתם הרי מכירים את זה..
איך? לדעתי בדיוק בגלל מה שאמרתי קודם - מושלה סוחב בתוכו תיקים רגשיים כבדים, שלוימלה כנראה חף מהדברים הללו.
זו התפיסה שלי על קצה המזלג..

 

[חולמת על אווזים]

בדיוק אותו דבר כמוך...

גם חושבת דומה, אבל מנסה לזכור שזו לא גזירת מוות...
אגב, אולי זה נשמע כאילו אני הרבה יותר נבדקת- תכלס, נראה לי שהבדיקות שאנחנו עושות הן די המינימום... למי שמודע לקיומה של המחלה.

 

[healerit]

גם אני מאמינה במה שכתבת

אבא שלי נפטר מסרטן אך המחלה אפשרה לו קפיצת מדרגה רוחנית. הוא עשה שינוי עצום ומשום כך לדעתי:

הנשמה שלו בחרה במחלה

הוא עזב את העולם

הנשמה שלו בחרה במחלה גם כדי להטיב עם ילדיו באופנים שונים. כל אחד מאיתנו קיבל שיעור בעקבות המחלה ובעקבות המוות.