לא יודעת באיזה שרשור להגיב...
אבל החלטתי פה.
אז גם אני מהיותר מבוגרים פה (שמי מעיד על גילי), ויש לי נסיון וותק רב בפורומים (מן הסתם בכינויים אחרים).
פעם הייתי באיזו קבוצת תמיכה,שבה מישהו העלה בעיה/קושי ולאחר שדיבר, הוא שתק והקשיב, בזמן שאחרים יעצו לו מה לעשות במקרה הספציפי שהעלה, או מה שהם עושים במקרים דומים.
המנחה אמרה תמיד שכשמקשיבים בשלב הזה, לא מגיבים, ומה שמתאים לנו שמים בכיס ימין, ומה שלא מתאים, בכיס שמאל, ממנו פשוט מתעלמים...
מה שאני אומרת, זה שלכל אחד דעה משלו, וסגנון משלו, ומותר לפעמים להגיב ומותר גם להתווכח, אבל צריך לזכור שרובנו (אם לא כולנו) מכירים רק בוירטואליה, ולמילה הכתובה יש כוח שאין במילה המדוברת, ומאוד חסרה פה הטונציה,
ותמיד שני הצדדים צריכים לחשוב: גם הצד הכותב צריך לחשוב איך מילותיו הכתובות יתפשו בעיני הקורא, וגם הצד הקורא צריך לחשוב שאולי הצד הכותב לא באמת התכוון לפגוע, ומותר להתעלם ממה שלא נעים לנו ולא מתאים לנו, לא חייבים תמיד להגיב. ואני מסכימה בהחלט שלא חייבים לחנך פה, בטח שלא להתחיל ללמד אנשים מבוגרים את כללי השפה העברית (שגם אני מאוד קנאית לה ומאוד מפריעות לי כל השגיאות התחביריות למיניהן, אבל למדתי להבליג ולהתעלם. מה אני יודעת מה הסיבה לעיחלגות של האיש שמולי? אגב, באתרי היכרויות למיניהם אני בהחלט כן פוסלת על רקע של עברית בלתי תקנית).
ודבר אחרון, יש כותרת לפורום, אבל השאלה היא מה המטרה. מה עושים עם חוסר הנסיון הזה. האם הפורום אמור להוות סוג של קבוצת תמיכה? האם יש פה מקום לעידוד? לעצות איך לשבור את המעגל הזה, שמן הסתם רובנו נמצאים בו? האם הפורום הוא בכלל במה ליצירת קשר זוגי/מיני בין חבריו?