צופית גרנט מגיעה להתארח בפורום

[צופית גרנט1]

תשובה

א.אני לא יודעת היכן האב
ג.יש להם את השיטות שלהם לברר היכן נמצאים הילדים היהודים,ולגבי האמא הסוף באמת קשה זה מה שקורה בתכנית כזאת שלוקחים החלטות בזמן אמת אני חשבתי שלאמא אין את הזכות לפגוע בילדה פעם נוספת ולכן עצרתי את התהליך.

 

[artal2040]

לצופית גרנט

שלום רב!
צופית מה היה הציפות שלך מתוכנית הזאת של מרינה?

אני ממש אשמח ליצור איתך קשר
[email protected]

 

[צופית גרנט1]

תשובה

קיוויתי למצוא את האמא,ושהיא תהיה אמפתית עם יכולת לגשר על העבר. לצערי התאכזבתי אבל לא ויתרתי על המקום של מרינה.

 

[artal2040]

לצופית

שלום רב!
צופית מה היה הציפות שלך מתוכנית הזאת של מרינה?

אני ממש אשמח ליצור איתך קשר
[email protected]
את מדהימה באמת

 

[artal2040]

לצופית

שלום רב!
צופית מה היה הציפות שלך מתוכנית הזאת של מרינה?

אני ממש אשמח ליצור איתך קשר
[email protected]
את מדהימה באמת

 

[מירוש47]

ערב טוב צופית וגמר חתימה טובה

אני עוקבת בדריכות אחר התוכנית אבודים וכל פעם מציפה אותי השאלה איך ניתן להגיעה למערכת התוכנית והסיפור שלי הוא כזה בשנת 63 או סוף 62 אמא שלי זכרונה לברכה ילדה בן בבית חולים רמב"ם בחיפה ביום הלידה אבי היה במילואים ואמי הגיעה לבד לבית החולים היא ילדה בן ונאמר לה תיכף אחרי הלידה שהילד מת לא הראו להם גופה ולא כלום אני מש אשמח אם תעזרי לי כי בתחושת הבטן שלי יש לי אח ואני לא יודעת כלום על מקום הימצאו
אנא מך תכתבי לי איך אני מגיעה למערכת של התוכנית
בברכה מירי

 

[צופית גרנט1]

מירי שלום

לצערי אין לנו שום יכולת להתעסק עם הילדים שנחטפו באותה תקופה, פונים אלינו המון בנושא זה אבל זה מסובך מאוד

 

[מירוש47]

ממש חבל

צופית את לא מבינה איך אני מחפת קצה ח של המקרה ואני פשוט לא מצליחה לבד הא בכל זאת תוכלי לתת לי שם של משהו שכן יכול לטפל בנושא הזה
אודה לך מאד
מירי

 

[ורדה 1]

צופית היקרה, את מקסימה! רציתי לשאול איך היה לגדול בפנימיה ומה את חשבת בתור ילדה על כך שאת לא גדלה בבית "רגיל" עם אבא ואמא.

וגם - מה מתוך מה שעברת הביא אותך לעשות את התוכנית "אבודים"? מתי ואיך חשבת על הרעיון הזה?

 

[מחוץ לסכמה]

שלום צופית

ראשית, אני רוצה לציין כמה אני אוהבת את התכנית. מעבר לסיפורים האישיים, הקשים והמרגשים, מרגש אותי מאד האופן בו את ניגשת אל כל האנשים שמרכיבים את הסיפור- ברגישות, רוך, המון אמפתיה והיעדר שיפוטיות.

אני מוצאת את עצמי מזדהה מאד עם התכנים שעולים בתוכנית, למרות שהאובדן שאני חוויתי הוא מסוג אחר (מות אם) ומוצאת בה הרבה נחמה.

ולשאלתי,
מסקרן אותי לדעת כיצד הגית את הרעיון לעשות תוכנית מהסוג הזה?
וכיצד, אם בכלל, התוכנית הזו קשורה לחייך האישיים?

שתהיה לך שנה נפלאה צופית. את אדם מאד מיוחד

 

[צופית גרנט1]

תשובה

הפורמט הוא מהולנד, ואני עשיתי את הגרסה שלי לתכנית .
בכל התכניות שלי העולם האישי שלי מתערבב

שנה טובה ותודה על הפירגון

 

[we are1]

גם אני מרקע כמו של מרינה

תכנית פשוט מדהימה!! אני מגיעה מרקע דומה לרקע של מרינה....אני עדיין מלאת כעסים על העבר ועל אמא שנטשה. צופית את חושבת שזה משהו האפשר להתגבר עליו?

 

[צופית גרנט1]

תשובה

א. תמיד יש דרך לגשר על העבר גם כשהוא קשה מאוד עדיף לעשות זאת בליווי של מטפל . ברמה האישית בוחרת לגעת ברגעים הכי קשים מעברי עם שק מלא חמלה,זה מקל על כל התהליך ומאפשר ריפוי ..
בהצלחה יקירה

 

[Thidney]

ראיתי והתחשק לי להקיא

מהניצול הציני של רגשות ומצוקה של אנשים לטובת הרייטינג.
צופית במיטב הארשת העניינית-אך-אמפתית, רגישה-אך-חופרת-בפצעים, כאשר המוטיבציה שלה היא לא באמת לסייע להם אלא לחלוב מהם רגשות מול המצלמה, לטובת הצופים שכבר מזמן איבדו את האבחנה בין רגש אמיתי לכזה שמייצרים עבורם בתוכניות המתיימרות לשקף מציאות.
ולכל הצופים המתרגשים, שאלו את עצמכם לרגע מדוע צופית סירבה בהתחלה לתת למרינה את הטלפון של האישה שאמורה להיות אימא שלה? מה מפריע לה שייפגשו השתיים בלי תיווך של התוכנית, חוץ מזה שכך היא לא תשיג ותצלם את "המפגש המרגש" ביניהן ותחלוב עוד כמה דמעות? הסצנה שצופית כאילו מתעצבנת ומחליטה שאותה "אימא" אינה ראויה כי היא לא לוקחת אחריות היתה כל כך מטופשת שבאמת התחשק לי לבכות... כאילו מי את בכלל שתחליטי בשביל מרינה? וחוץ מזה, הרי ידעת מראש שזו אימא שנטשה את הבת שלה, פתאום "נזכרת" זה לא מוצא חן בעינייך? אני לא רואה פה שום רגש, רק שיקולי רייטינג שקופים ומן הסתם ויכוח ממושך עם מרינה שנשאר על רצפת חדר העריכה...

 

[צופית גרנט1]

תשובה

האם לשלוח לך שקית הקאה ?
מה זה כל המרמור הזה ומאיפה יכולת האבחנה יוצאת הדופן ? והאם יש משהו שאני יכולה למצוא בשבילך ?

 

[Thidney]

תודה אבל כבר מאוחר מדי

חבל שהדרך שלך להתמודד עם ביקורת אמיתית היא להאשים אותי במרמור. אפילו את החתול שלי לא הייתי מבקש ממך למצוא, לא מעוניין ליפול לציפורניים הדורסניות שלך. אולי תמצאי לעצמך קצת יושר אישי, לפחות כך תפסיקי להעמיד פנים שמה שאת עושה זה דוקומנטרי.

ולשירלי - האם הצעתך שאזפזפ\אכבה את הטלויזיה\אעשה כושר היא בעצם הודאה שאני צודק? אם לך ולשאר מעריצי צופית לא אכפת לאכול את התבשיל הדלוח והשיקרי שהיא מגישה לכם, אז תגובתי באמת לא מיועדת לך ואת מוזמנת לעבור הלאה לתגובה (המתלהבת) הבאה.

 

[חן1412]

צופית

שלום צופית,
קודם כל רציתי לומר שכל התוכנית שלך ובפרט אבודים, מעניינות, מרגשות ועוסקות בדברים שבאמת חשובים בחיים.
רציתי להעלות נושא ואשמח אם תוכלי להתייחס.
לפני מספר שנים נודע לי על סיפור משפחתי הקשור באובדן, סיפור הנמנע בין סיפורים רבים בפרשה מפורסמת- "ילדי תימן האבודים", אני יודעת שהפרשה הייתה מאוד מתוקשרת ודובר עליה רבות, וחיפוש הילדים שנעלמו הוא כמעט בלתי אפשרי, אך יש דבר שהוא כן אפשרי והוא להעלות את סיפורם הכואב של המשפחות הללו, הכאב באיבוד בן משפחה קרוב כל כך. הפרשה הזו יצרה שסע מאוד גדול בעדה התימנית ובעוד עדות גם. אני חושבת שתוכנית שמדברת על המשפחות הללו על הכאב שלהן יכול להראות שדבר כזה לא יקרה שוב, ומעבר לזה יראה להם שלא שכחו אותם, שאנשים שמכירים את הפרשה זוכרים, ואלו שלא הכירו עכשיו יודעים- והכאב שלהם הוא כאב של כולם.
משפחתי ואני נתרגש מאוד אם נראה אזכור כזה, ולמרות הכאב אולי תגיע אנחת רווחה אחת- שזוכרים.
תודה רבה וחג שמח,
חן.

 

[צופית גרנט1]

תשובה

לצערי אין לנו שום יכולת לגעת בנושא חטופי תימן באמת לצערי כי יש מלא פניות

 

[חן1412]

תשובה

תודה רבה בכל מקרה, אני פשוט מנסה בכל דרך אפשרית לחפש פרטים ותוך כדי גם להעלות למודעות, כי זה באמת כואב לי מאוד באופן אישי, אבל הנושא הזה כל כך מסובך!
בכל מקרה תודה על הרצון לעזור,
התוכניות שלך מרגשות אותי כל פעם מחדש!
חג שמח

 

[33403189ll]

אשמח ליצור קשר

צופית המקסימה צפיתי בתוכנית הכה מרגשת גם לי יש סיפור חיים כיצד ניתן ליצור איתך קשר ?