סוף השבוע תיכף מגיע!

קשר חדש

New member
אתמול היה יום עמוס...

אירוע 1:
ב-12.
מקום האירוע: ארוחת צהריים.
יותר מדי: גם עוגה. גם הרבה מידי סלטים עם רוטב. גם שניצל עם תפוחי אדמה. כי טעים וקשה לי להפסיק באמצע ההנאה (גם אם אני לא רעבה).

אירוע 2:
ב-14
ישיבה בעבודה.
ערגליות (אחת ועוד אחת ועוד ועוד. בלי שאני אוהבת אותן בכלל).

אירוע 4:
ב-17.30
אצל אמא שלי
סלט חצילים מטוגנים בכמויות גדולות מאד ובלי להיות רעבה בכלל. היה טעים.

אירוע 5:
ב-20:00
בבית
המון קורנפלקס עם חלב מתוך תסכול של רצף דברים שקרו עם אמא שלי ועם הילדים באחר הצהריים.

אירוע 6:
ב-22:00
בבית
חביתה עם גבינה. בהמשך לתסכול שלא הצלחתי להתבגר עליו מצד אחד ותיסכול חדש שלא הצלחתי לישון מצד שני.
 

never give up

New member
סוף השבוע תיכף מגיע!


לרובנו סוף השבוע מהווה איום - אנחנו יותר בבית והמקרר נגיש, יש ארוחת שבת ברוכת מטעמים, בשבת מבלים עם הילדים ומנשנשים בלי משים...

החליטו שהשבת הזו תהיה אחרת!
שבת של שליטה, אכילה מאוזנת, התמקדות בנפש ולא בגוף


שיהיה לנו סוף שבוע שקט,
רותם
 

never give up

New member
מעידה - על מה היא מעידה?

אכלתם יותר משתכננתם? חרגתם מהתפריט?
נזכרתם שניקיתם "חבלים" של הילדים?

בואו נבין יחד את מקור אכילת היתר, וביחד ננסה למצוא פתרונות


תודה לאמונה 28 על הרעיון לכותרת פחות שיפוטית
 

מינהר

New member
רותם, מעידה לדעתי נובעת מסיבות רגשיות.

כעס, תסכול, שעמום, חרדה, חבל לזרוק [קמצנות?] .
ננראה לך?
 

never give up

New member
מסכימה, אך מה לגבי "טעים לי אז אני אוכלת"?

האם אכילת יתר היא בהכרח רגשית?
 

מינהר

New member
רותם, תמיד רגשית. טעים ומיותר- אין ברירה אלא

להתאפק, לחשוב על טווח ארוך, לא על סיפוק מיידי.
 

EC46

New member
לדעתי אכילת יתר היא תוצאה שמתחילה ברגשות,כמו כעס,דאגות יתר,

תסכולים ועוד.
אלה יוצרים לחץ נפשי הגורם לירידה ברמת חומר הסרוטונין במוח
ואז נוצרת הרגשת רעב.גם חןמר הלפטין יורדת רמתו והרעב מציק ומתנפלים על אוכל ומתוקים.
 

never give up

New member
מי צריך חיבוק ולא קיבל?


בתוך כל אחד מאתנו יש ילד קטן שרק מבקש חיבוק, אז למה שלא נחבק את הילדים בקטנים שלנו, הנפשות העדינות בתוכנו?
בואו להתחבק!
 

אמונה 28

New member
אני!!!!!

דווקא מבחינת התזונה הלך לי בסדר.
אבל, היה לי יום רע היום, יום קשה אסוציאטיבית ולא היה לי כוח בכלל
 

never give up

New member


אני מקווה שטפחת לעצמך על השכם כי לצלוח יום קשה עם תזונה טובה זה לא מובן מאליו!
כל הכבוד
 

never give up

New member
כל כך מזדהה איתך!

עם הכל!
לאכול בלי להיות רעבה, לנשנש כי יש, האוכל של אמא (אצלי זה של אבא), הקורנפלקס עם חלב (קרה לי אתמול! שוב!) שמפצה על תסכול ולבסוף גם החביתה.
מעניין לנתח מה עומד מאחורי כל מאכל שאנחנו בוחרים בזמן אכילת היתר.
&nbsp
למשל, קורנפלקס עם חלב זה מאכל של ילדות. האם בעצם אכילתו אנחנו מחפשים להיות ילדים קטנים ומוגנים? האם אנחנו מבקשים חיבוק חם ומגן? או שאולי אנחנו רוצים להיות נטולי דאגות כמו הילדים?
&nbsp
מה דעתך?
 

Ron W

New member
הי רותם אפשר להצטרף?

ההסבר לדעתי הוא תזונתי: יש מרכיבים של אבות המזון שנחוצים לנו להתקיים.
כשאין מבחר מנסים "לגרד" אותם ממאכלים אחרים.

לדוגמא אני זקוק לחלבון מלא אבץ וברזל ויש לי רק עוגת אגוזים במקרר..
אז היא מספקת קצת מזה אבל גם עודף פחמימות ושומנים וכך אכלתי יותר מדי
יישרתי וחטאתי בעוד ועוד פרוסה כדי להגיע לכמות החלבון הנדרש.

נכון שאוכל מעורר זכרונות ולפעמים במודע מנסים לחזור למאכל נוסטלגי
אבל אם מספקים הכל במשורה ובחלוקה עלפני שעות היום פוחתת הנטיה להפריז
כדאי לנקות את הראש ולהבין שאוכל הוא ראשית צורך חיוני שצריך להכין תפריט ולתכנן עבורו.
בהצלחה חברים
 
למעלה