כבר לפני שנה תיכננו
לעבור את ליל הסדר השנה בישראל. חופשת הפסח חופפת השנה את חופשת הפסחא אצלנו, ועונת השנה מתאימה לסיבולת החום של כאוס. אי לכך ובהתאם לזאת נרכשו כרטיסים לשבועיים.
ואז דודתי נפטרה.
ואז חמה של אחות האיש, מישהו שהיווה רוח חיה בלילות סדר בעבר, נפטר.
ואז אני התחלתי קורס מרוכז עם חופשות, אך לא מתואמות לגמרי עם בתי ספר. שיניתי לי כרטיס כך שהאיש וכאוס יסעו לשבועיים המתוכננים, בעוד אני מגיעה רק בשבוע השני.
ואז התברר שמצבו הבריאותי של אבי האיש לא מי יודע מה.
האיש וכאוס נסעו כמתוכנן, מה שלא היה מתוכנן הוא הצנתור שאבי האיש עבר באותו יום. כרגע אני ממתינה לעדכון מהאיש האם אביו חוזר היום הבית, אם לאו. מסיבת יום ההולדת המוקדמת של כאוס לצד המשפחתי של האיש ביום שישי הקרוב בוטלה, גם מפאת מצבו של אבי האיש, וגם מפאת העובדה שגם אחות אבי האיש אמורה לעבור ניתוח ביום רביעי. תוכנית יום ההולדת המוקדם ביום שבת לצד המשפחתי שלי עדין תקפה, אבל כנראה עם שינויי מוזמנים קלים.
אבל, בעיקר, אין לי מושג מה הולך להיות בליל הסדר. היה ברור לכולנו, שכל צדי המשפחה, כולל אחי המגיע מאוסטרליה יום לפני כדי לפגוש אותנו בישראל, מתכנסים אצל הורי האיש לליל סדר גדול וחגיגי. כלומר, יהיה ליל סדר. זה ברור ומובן מאליו במשפחות שלנו. מה שלא ברורה היא המתכונת. אבל אני בבלגיה, הם בישראל, ויש רק מעט מאוד דברים שאני יכולה לעשות בקשר לזה, אז אני עושה אותם. הווה אומר - דואגת אך לא מנדנדת.