אני חייבת חייבת להביא את הסטטוס הזה
של רשף לוי הגאון והמצחיק
רשף לוי - העמוד הרשמי
"אשתי ביקשה לישון בצהרים. אני שונא כשהיא ישנה בצהרים. היא יודעת
שהיא לא תירדם. היא עושה את זה רק בשביל להבהיר לי כמה אני לא מסוגל לשמור על השקט. כדי להבין מה משתבש ניהלתי יומן קטן לתיאור שנת היופי של האישה.
13:35 חזרתי הביתה מוקדם. האישה מחייכת אלי. אני מבין שהיא רוצה משהו. מה אתה אומר שאני אלך לישון צהרים. היא מזכירה לי שלפני שבועיים ישבתי על הספה בלי לעשות כלום רבע שעה ואני עדיין חייב לה. אני מסכים. אני מתכנן לגבות תמורה בעבור העניין הזה היום בערב. התירוץ אני עייפה יתבטל היום.
13:40 אני מכנס את הילדים ונותן להם נאום ציונות: "אמא הלכה לישון והמשימה שלכם היא לא להשמיע רעש בשעה וחצי הקרובות". אני מבקש מהשלישי שלא לנשום חזק מידי, הוא אסמטי והוא מנסר עם שקד שלישי בעוצמת דציבלים של מנקה עלים של גנן. אני מסביר לו שזה לא חוקי לעשות כזה רעש ושינסה להימנע מנשיפה, כדי שלא נקבל קנס מפקחים של העירייה. לכל האחרים אני מבטיח שמי שיהיה בשקט יחשב ילד טוב. הם רוצים כסף. ילד טוב לא מעניין אותם. אני מזדעזע. ובאופן נחרץ אומר להם שהם צריכים להתבייש בעצמם, ואנחנו סוגרים על מאה שקל.
13:45 חמש דקות מלאות של שקט אני מתמלא אופטימיות. כנראה שהנאום הכריזמטי שלי נגע בהם.
13:46 שני ילדים רבים. אחד מהם חדר לשטח האווירי של השני ומסרב לסגת. הוא מתעקש שהאצבע שלו לא נוגעת בעין של אחיו ולכן זה חוקי לחלוטין. אני מציע לנסר לו את האצבע והוא מתחיל לבכות ואומר שאני אבא מכה. אני מתווכח איתו בלחישות ומנסה לשכנע אותו שאני לא אבא מכה, אלה רק אבא מאיים . אני משלם לו עשרים שקל והוא נרגע.
13:49 מוזיקה מטורפת בעצמתה מתפרצת מהעליית גג. אני רץ שלוש קומות במהירות שיא לגבר בן 41 ופורץ לחדר. הבת הגדולה משמיעה לחברה שיר דרך הטלפון. אני עומד שם ולוחש – "אמא ישנה!". היא מסתכלת עלי המומה: "באמת? ברעש כזה היא מצליחה לישון?" אני סוגר את המוזיקה, והיא צועקת אחרי – "אבא אתה עושה לי פדיחות". בינתיים האחות האמצעית צועקת לי שהקטן יצא מהבית והוא רץ לכביש.
13:51 אני באמצע הכביש רודף אחרי ילד בן שנתיים וחצי. אני יודע שאתם מזדעזעים עכשיו אבל זה רק בגלל שכל ההורים שקרנים כפיתיים. אם הם לא היו משקרים הם היו הולכים לכלא בגלל הזנחה פושעת. הסוד השמור ביותר בגידול ילדים – העובדה שהם חיים היא נס. יוצא לי אחת לשבוע לרדוף אחרי ילד קטן בכביש. ופעם בחודש למצוא אותו משחק עם אקונומיקה בסלון. בילד השביעי אנחנו אפילו צילמנו אותו מרסס על הרצפה עם סנו תנורים כי זה נראה לנו חמוד.
13:53 צרחות מקומת הביניים. אני מגיע מתנשף למעלה. שני האחים רבים שוב. הפעם השני עומד עם מספריים מול העין של אחיו. אני צורח בלחישה – מה יש לך? למה אתה צועק? אתה לא רואה שהוא לא נוגע לך בעיין? תצעק רק אחרי שהוא ייגע בך! זה לא חדירה לשטח האווירי אם לא יורד דם. אני מציע לכל אחד מהם שלושים שקלים בשביל שיכנסו לחדר שלהם ולא ייצאו משם. אני מגלה שנגמר לי הכסף בארנק ומבקש מהם לעבוד בהקפה. הם מסרבים. אני מתקשר מולם לבנק ועושה להם העברה לחשבון.
14:01 צעקות : אמא! אמא! אמא!! נשמעות מהסלון. אני מגיע לשם ומבחין שמתחילים לי כאבים בחזה. אני רץ לא מעט בשביל גבר בן 41 שכושר מבחינתו זה אכילת פחמימות ומתיחות לגב. "למה את קוראת לאמא שלך היא ישנה!". "זה מה שחשוב עכשיו אבא", אומרת הגדולה "ואני יכול לשמוע את הבטן שלה משמיעה רעשים של רעב, "תראה מה הוא עושה!" הקטן עומד בסלון עם מטען של הטלפון סלולרי מחובר לחשמל בצד אחד כשהצד השני בפה שלו. מה אתה עושה אני צועק בחצי לחישה חצי צרחה. "אני מטעין את עצמי אבא". אני מנתק אותו מהחשמל כשנשמע קול נפץ עז מהמטבח.
14:03 אני במטבח מול המיקרו. האמצעי הכניס לתוך המיקרו גלידה בכוס זכוכית עם כפית מתכת. ריח חריף של עשן ממלא את המקום. אני מקווה שהעשן יגלוש לחדר של האישה ויעזור לחזק את השינה שלה. "למה עשית את זה?" -"לא יודע". הוא עונה לי. "למה הכנסת גלידה למיקרו". "לא יודע." הוא עונה. "הוא אמר לי לעשות את זה". ומצביע על אחיו הטוב שלפני רגע חדר לו לשטח האווירי. אני מסתכל על אחיו ולוחש - למה? למה?? הטלפון בבית מצלצל. אני רץ ועונה. זאת החברה של הבת שואלת למה היא הפסיקה להשמיע לה את השיר בטלפון. אני מתחיל לשיר לה בשקט את השיר לשפופרת. היא מנתקת.
14:04 אשתי יוצאת מחדר השינה. היא נראית יפה אחרי שינה שנמשכה כמעט ללא הפרעות עשרים ושש דקות. העשן במטבח משתלב בעשן שיוצא לה מהאף כשהיא פולטת "אי אפשר לישון בבית הזה, את כל הזמן רץ במדרגות והרגליים שלך דופקות חזק מידי, מה התחלת לעשות כושר פתאום??" אני טוען שבאופן יחסי הלך לא רע. ושהיום נוכל לחגוג את השינה הקטנה שלה. היא מביטה בי בבוז. הבנים נכנסים לחדר כמו צמד מלאכים ושואלים – אמא רוצה קפה? היא מסכימה, ואני הולך להכין לה. אני מחכה בכיליון עיניים ללילה הסוער שאולי צפוי לי."