אוי, כמה שאני מודעת לזה...
אני מלווה הרבה נשים שמתקשות להניק, ואני יודעת איך זה יכול להיות.
אני גם יודעת היטב שתמ"ל הוא תרופה מצילת חיים, כשהנקה (כולל שאיבה ותרומת חלב) איננה זמינה.
או לא אפשרית.
או כשהמחיר של אלה, לאם ולמשפחה, פשוט גבוה מדי
כשאני מלווה אשה מיניקה, מעולם לא הייתי אומרת לה דברים כאלה - הרי זו אכזריות.
זה לא במקום.
אמא מיניקה, או מתקשה להניק, או לא מיניקה, בין אם זה מבחירה, חצי בחירה או אילןץ - מגיע לה לקבל את כל התמיכה שבעולם.
אבל פה יש, להבנתי, דיון כללי, שמותר לדון בו בדברים ברמה העקרונית והכללית.
לא בהתייחס לאשה ספציפית.
שימי לב שאף פעם לא ביקרתי את ההחלטה שלה לא להניק. זוהי ההחלטה שלה וזוהי זכותה.
אני רוצה להביא לאנשים מידע.
והמידע שאני מביאה הוא אמין ונכון.
וכן, אם נשווה בין ילדי לילדייך - באמת אי אפשר לדעת מה ייצא
. אולי שלך עוקפים את שלי בסיבוב
כי הרי התפתחות של כל אינדיווידואל תלויה בכל כך הרבה דברים. השווה בין שני (או ארבעה) ילדים ספציפיים לא מלמדת אותנו כמעט כלום.
אבל כשמסתכלים על המספרים הגדולים - זה מה שיוצא.
אני שמחה למענך שהיה לך תמ"ל ושהוא שירת אותך, כשלא יכולת להניק, כמציל ומאפשר חיים.
אבל זה לא סותר את העובדה הפשוטה הבאה:
כשההנקה זמינה (ואני מתכוונת זמינה ממש, גם פיזיולוגית וגם רגשית וגם חברתית) - תמ"ל בכלל לא עומד בהשוואה. הוא מפגר קילומטרים מאחוריה.