יניב ריז
New member
***התחזית ניסיונית***
התחזית הזאת היא בהמשך ישיר לשתי תחזיות האחרונות:
הראשונה ניתנה ב- 19/12/19 וחזתה מערכת גשם ב- 3/1/20 עם שגיאה של יום (מערכת הגשם שמאתמול פוקדת אותנו, ותתעצם אל תוך הלילה ותגיע לשיאה).
https://youtu.be/idjyusDUGSc
ככה שניתן לאמר שעוד תחזית הצליחה בדיוק רב, שבועיים מראש.
השניה ניתנה ב- 25/12/19 שחזתה מערכת גשם נוספת ב- 7/1/20 , שכעת כבר נראית היטב במודלים, וכמעט בוודאות שגם היא תצליח.
https://rotter.net/forum/scoops1/593770.shtml
התחזית השלישית ניתנה ב 29/12/19 שחוזה מערכת גשם נוספת ב- 11/1/20:
https://rotter.net/forum/scoops1/594408.shtml
וכעת ניתן לחזות עוד שתי מערכות גשם:
ב-14/1/20: רואים את הורטקס שולח אלינו "גל גלישה":
ומערכת גשם נוספת בקצה הטווח, ב 18/1/20:
מה שאומר שגלי מערכות הגשם ימשיכו לפקוד אותנו בזו אחר זאת, עם הפוגות קצרות בינהן, הרבה גשמים, ובתקווה שגם נקבל מעט מהסם הלבן (שלג).
אז איך חוזים באמצעות הורטקס?
כדי להקל על ההסבר, מעתה נקרא לסטרטוספירה "השמן" ולטרופוספירה "המים".
אז אחרי שהבנו שיש מערבולת ענקית במהלך החורף בשכבת השמן, נשאלת השאלה: כיצד מה שקורה בה, משפיע על תנועת המים?
לשאלה הזאת אין תשובה מלאה, ובדיוק כאן נכנס המחקר.
השאלה ששאלתי את עצמי, איזה מנגנון פיזיקלי - יכול לגרום לשמן להתערבב עם המים?
מבחינה פיזיקלית, הבנתי שיש תכונה אחת עיקרית כזאת, תכונה שנקראת "ורטיסיטי".
זה הדבר היחידי שחוקי הפיזיקה מאפשרים שיעברו מהשמן למים, וגם מהמים לשמן - למרות שהן מנותקות וצפות אחת מעל השניה.
אבל... מה זה ורטיסטי? (vorticity)
ורטיסי במילים פשוטות, זאת הנטיה להסתובב.
נדמיין לרגע ערוץ נחל, שהמים בחלק התחתון של הנחל - זורמים לאט יותר מהמים בחלק העליון של הנחל.
למה שהמים יזרמו במהירות שונה באותו הנחל? כי המים שבקרקעית הנחל מרגישים בכוח חיכוך שמאט אותם, לעומת המים בחלק העליון שזורמים בלי הפרעה.
כעת השאלה, מה יקרה אם נניח מקל בתוך מי הנחל, ככה שחלקו התחתון של המקל יהיה היכן שהמים זורמים לאט ליד קרקעית הנחל, לבין החלק העליון שבו המים נעים מהר יותר?
מה שיקרה, שהמקל ירצה להסתובב, כי החלק העליון שלו מקבל זרימה מהירה יותר מהחלק התחתון שלו.
זה ורטיסטי.
כלומר הנטיה של גוף, לרצות להסתובב, בגלל חוסר אחידות בזרם שבה הוא נמצא.
מבלי להכנס למורכבות הפיזיקלית של הערך הזה, כל מה שצריך לדעת - זה שכל מערכות מזג האוויר מתקיימות בגלל הבדלי ורטיסיטי.
כל סערה מסתובבת, וככל שהיא נוטה יותר להסתובב, היא תהיה סערה חזקה יותר.
כלומר אם ורטיסטי אכן מועבר מהשמן למים, הרי שיש בכוחו לגרום למים להתחיל להסתובב.
ותנועה סיבובית במים - מוכרת לנו בתור "שקע" או סערה.
אז אם ההנחה הזאת שעשיתי נכונה, הרי שכל מה שצריך לעשות מכאן ואילך פשוט להחריד:
1- תסתכל על הורטקס הפולארי בשמן.
2- תראה מתי הוא עובר מעל איזור ישראל.
3- תתן תחזית למערכת גשם שתווצר מעל ישראל (שכן כאשר הורטקס שולח אלינו שלוחה שלו, היא מזינה את ה"מים" בורטיסטי.
לכן הגיוני שבמים תתפתח "סערה" ב"מים", שמקורה באנרגיית סיבוב שבכלל הגיעה מה"שמן".
אבל אליה וקוץ בה.
כשאנחנו אומרים "נסתכל על הורטקס הפולארי בשמן", על איזה תכונה של הורטקס עלינו להסתכל?
על הרוח של הורטקס? הטמפרטורה של הורטקס?
עד לפני שנתיים, לא ידעתי על מה להסתכל, ובעיקר השתמשתי במבנה של רוחות הורטקס כדי לנסות ולראות מתי הוא עובר מעלינו ומתי לא.
אבל זאת היתה טעות קשה.
שכן, הרוח של הורטקס לא מענינית אותנו, גם לא הטמפרטורה שלו, שכן אלו ערכים שבין כה לא עוברים בין השמן למים.
אז הבנתי שצריך להציג את הורטקס בצורה אחרת - הכי פשוט: בוא נבנה את הורטקס לפי ערך הורטיסטי שלו!
ואז נחפש מתי הורטקס שולח מעל ישראל, שלוחה של ורטיסיטי גבוה - אז נוכל בודאות להסיק שזה הדבר שכן יחלחל מהשמן, ויגיע למים - ויצור מעלינו מזג אוויר סוער.
מצורפת מפה של הורטקס בתלת מימד, כאשר הוא מתואר בערכים של ורטיסטי (הטבעות בקווים צהובים), ורואים שב-6/1 הוא שולח מעל ישראל "שלוחה" של ערובליות, משמע מתחת לשלוחה הזאת, תתפתח "סערה" והאויר יטה להתחיל להתערבל ויצור מערכת גשם.
