האוויר הסטרטוספרי עצמו "מפוצץ" בורטיסטי גבוה
ורטיסיטי מכיל בתוכו אינפורמציה על צפיפות האוויר, כלומר הורטיסיטי הסטרטוספרי - למרות היותה דלילה במסה (באוויר) עדין בסוף מקבלת ערכי מפלצת.
המפלסים מופעים בתמונה בצד שמאל במ"ב.
שים לב כיצד האיזותרמות הפוטנציאלית (איזנטרופים) בחלק השמאלי של התמונה, מערך של 305K עד 290K , מתחילות בסטרטוספירה ב-300 מ"ב (שים לב שזה חתך לקו רוחב 62, לכן הסטרטוספירה נמוכה) ויורדות ככל שאתה הולך למרכז המפה (מדרים) ומגיעות לגובה של 600-800 מ"ב!
ובגלל שורטיסיטי נשמר על איזותרמה פוטנציאלית, אז נוצר מצב שהאוויר הסטרטוספרי שעתיר בורטיסיטי, מתחיל את חייו בסטרטוספירה, והוא נשמר לאורכה - גם כשהיא מנמיכה וחודרת לטרופוספירה עצמה.
החלק שמענין אותנו למעשה, לא נמצא במפלס לחץ מוגדר.
כלומר, אין משמעות לשאלה איך הורטסיטי נראה ב-50, 100 מ"ב וכו'...
החלק המענין, זה לקחת ערך ורטיסטי שקיים רק בסטרטוספרה (מעל 1.5PVU, אני מעדיף להשתמש בערך יותר גדול לייתר בטחון של 2PVU), לקבע אותו במפה, ואז המשתנה שלנו במפה הוא מפלס הלחץ.
כלומר בדיוק ההפך מהמפות שהעלאת.
אתה מקבע את מפלס הלחץ, ואז מחפש ערכי ורטיסיטי.
כשבפועל צריך לעשות ההפך, לקבע את הורטיסיטי (לבחור ערך 2 לדוגמא) ואז לחפש עבור הערך הזה, באיזה מפלס גובה הוא נמדד (50 מ"ב? 100 מ"ב? 500 מ"ב?).
אחרי שתפיק מפה כזאת, תוכל לראות היכן מפלס ה-2PVU נמצא בתוך הטרופוספירה (כל מה שנמוך מ-400 מ"ב).
נניח שראית שמעל ישראל, ערך ה-2PVU נמצא בגובה של 480 מ"ב, משמע - הסטרטוספירה חודרת מעל ישראל לתוך הטרופוספירה.
כעת תקח את הנקודה הזאת, ותייצר לה חתכים אנכיים, כאשר במקום איזותרמות תגדיר איזנטרופות (קווים שווי טמפ פוטנציאלית), ותציג בגווני צבע את ערך הורטיסיטי.
אז תקבל את התמונה המלאה, ואני משוכנע שתצא מזה "מאמין" ביכולות הורטקס.
ושוב, לגבי הדלילות של האוויר, ערך הורטיסיטי כבר מגלם את צפיפות האוויר בתוכו, לכן אין משמעות לצפיפות האוויר כשאלה תאורטית, כי עובדתית שלמרות הצפיפות, עדין הערך של הורטיסיטי הסטרטוספרי גבוה בסדר גודל מזה של הטרופוספירה.
